ברבות בירושלים המקראית

עמוד:224

ברבות בירושלים המקראית בספרי מלכים וישעיהו מופיעים שלושה כינויים לברכות בירושלים : 'הברכה העליונה , ' 'הברכה התחתונה' ו'הברכה הישנה . ' הברכה העליונה נזכרת בתיאור פגישת ישעיהו ואחז . ישעיהו יוצא 'אל קצה תעלת הברכה _63 קניון , חפירה בירושלים , _עמ' _^ _11€ _- _64 . 159 _א _8 _י _ג _1 _ו _0€ _} _1€ _/ _- _ח _6 _, _50 _/ _1 _ץ _1 _, _01103 _§ _0 1935 7 . _. _1300155611 _4 8 . _]^\ _0 _ז _^ _0 _ר ; _41401 01 _. _/ _61 _ללאה _סקירתו של אוסישקין , מפעלי המים , _עמ' . 28 _01 _* _6 _" _מ _61 _3 _ממ _711 _ _61 _ז _3 _י _$ _\\ _י _626111311 _מי _, _ז _35 _ת _// . _^ _1€ , י 1 ז _-180ז 3 _קת 10 $ : _. 4 _001 _ח _61 0 / 83 מתט 0 $ 7 _מ _311 _ק 1- _£ _11 ז _\ _9€1 _$ _5 - _111 _X { _111141 _/ 411 . 141 _] _¥ _0556 ? _1 _> _311 _81014 _ז 1-20 _1 _^ _€10 _} _1 _. קק _^^^ , 82 ( 1984 ) _, בנקבה שהיה כעין מעיין של ממש בתוך תחומי העיר , או שהיה זה כינוי למוצא תעלת מי העודפים ( תעלה _( _1 _\^ _לקדרון , שהרי תעלה זו יצרה למעשה מקור מים חדש במורד נחל קדרון , כעין תחליף לגיחון המקורי . יש הסוברים כי המונח 'שילוח' שימש עוד בתקופת בית ראשון ככינוי לנקבת חזקיהו , לאחר שתעלה 11 יצאה מכלל שימוש . על פי דעה זו 'ברכת השלח' הנזכרת בספר נחמיה היא הברכה שבקצה הנקבה ( לדעת אוסישקין : בקצה תעלה , 1 ¥ בתוך תחומי הקדרון . ( אך זו השערה שאין לה סימוכין בכתובים . אמנם המקורות מתקופת בית שני יוסף בן מתתיהו , הברית החדשה ותרגום השבעים מכירים את 'מעיין השילוח' כמעיין יחיד בירושלים ומתכוונים לקצה הנקבה , אך ספק אם ניתן להסיק מכאן שבימי בית ראשון כונתה נקבת חזקיהו בשם 'שילוח . ' תוואי הנקבה עורר בעיה חמורה לחוקרים שהחזיקו בהשקפה המינימליסטית בקשר לתחומי ירושלים בתקופת המלוכה ( ראה לעיל , _עמ' , ( 108 שהרי להשקפתם , מוצא הנקבה היה מחוץ לתחומי חומות עיר דויד . תירוצים שונים הובאו לקושי זה , כגון הצעתה חסרת השחר של קניון כי הנקבה הזינה מאגר תת קרקעי במדרון הדרומי מערבי של גבעת עיר דויד . היום , משהתברר כי הגבעה המערבית הייתה כלולה בתחומי העיר לפחות מימי חזקיהו , ההגיון בחציבת הנקבה ברור : היא הייתה מכוונת להביא את מי הגיחון אל הנקודה הקרובה ביותר האפשרית שבה ניתן היה לשרת הן את תושבי הגבעה המזרחית והן את תושבי הגבעה המערבית . נסיים בהערכת נקבת חזקיהו בתולדות מפעלי ההנדסה ההידרולוגית . הנקבה מהווה מפעל הנדסי יחיד במינו בעולם הקדום . אין לה תקדים בעולם העתיק וכמעט ואין בנמצא מפעלים דומים לה . היא שונה מכל שאר מפעלי המים מתקופת בית ראשון , הן במטרתה והן בשיטת הביצוע שלה . מטרתה הייתה הסטה מוחלטת של מעיין קיים והזרמת מימיו לנקודה בקצה השני של העיר . נזכיר כי סנחריב , בן זמנו של חזקיהו , הקים את אמת המים לנינוה , אקוודוקט ענק , שהוביל מים ממרחק של _כ 50 ק"מ ונחשב למפעל ההנדסה ההידרולוגית הגדול ביותר מתקופת הברזל . שני מפעלים אלו , של ירושלים ושל נינוה , שבוצעו בדור אחד , הם מן הקדומים והמשוכללים בסוגם . הקבלה מסוימת ניתן לראות בנקבת אמת המים של סאמוס , שחצב אופלינוס במאה _הו' לפסה"נ . זוהי מנהרה מונומנטאלית , ואף היא נחצבה על ידי שתי קבוצות חוצבים שעבדו משני צדי ההר שאותו חצתה המנהרה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא