|
|
עמוד:222
מ . ' אך ספק רב אם ניתן לזהות בוודאות שרידי חציבות אלה , ועל אחת כמה וכמה לקבוע את תאריכן , ואין לדעת אם הייתה במקום זה ברכה בימי בית ראשון . מברכת השילוח יוצאת תעלה למים העודפים ' ) תעלה ' 1 ¥ על פי _מינוחו של ונסאן , ( הנמשכת לאורך הפינה הדרומית מערבית של עיר דויד ומתחברת לתעלה 11 בקטע התת קרקעי שלה , תוך העמקתה והיפוך כיוון זרימת המים בה . קטע זה נחקר על ידי וייל , _אוסישקץ ושילה . וייל טען כי תעלה 11 הועמקה בסגנון חציבה דומה לזה של נקבת חזקיהו ; שילה הראה כי תעלה 11 הועמקה _ב 3 . 3 מ . _' המים העודפים מברכת השילוח זרמו בתוואי תעלה 11 עד לאזור 'מדרגות עיר דויד' _5 ) בתוכניות וייל , ( ושם פנו מזרחה ויצאו לקדרון . כך חזרו המים העודפים של הנקבה _לקדרון במרחק מספר מאות מטרים מדרום למעיין המקורי . בקטע שבין ברכת השילוח עד לנקודת החיבור עם תעלה , 11 תעלה _1 _¥ נראית היום כתעלה פתוחה . אולם צדה הצפוני , הפונה אל צוק הסלע שבקצה הדרומי של עיר דויד , נראה חצוב בסלע כאילו הייתה כאן בעבר מנהרה שהדופן הדרומית שלה התמוטטה . ד' אוסישקין הציע כי תעלה / ¥ לא הייתה אלא חלק מנקבת חזקיהו המקורית , וכי תפקידה של הנקבה היה להוביל את מי הגיחון לברכה שהוקמה בעמק הקדרון ממזרח לגבעת עיר דויד , היא ברכת השילוח הנזכרת במקורות מתקופת בית שני . לדעתו , בתקופת בית ראשון לא הייתה כל ברכה במקומה של ברכת השילוח הנוכחית , והוא שולל אף את האפשרות שהנקבה הזינה את ברכת אל חמרה ( שהרי תפקיד זה כבר מילאה קודם לכן תעלה . ( 11 לדעת אוסישקין , אורכה של הנקבה הנזכר בכתובת הנקבה 1 , 200 אמה מתייחס למרחק של 643 מ' הנמדד ממעיין הגיחון ועד לקצה תעלה _. _/ _¥ חישוב כזה מצביע על שימוש באמה המלכותית הארוכה של 52 ס"מ . ברם , הצעתו של אוסישקין איננה מתקבלת על הדעת , מכיוון שהיא שוללת כל היגיון מעצם חציבתה של הנקבה . הברכה שבקצה הנקבה , על פי הצעתו של אוסישקין , הייתה 300 _מ' מדרום לגיהוץ במורד נחל קדרון ; לברכה כזאת ניתן היה להזרים מים על ידי כוח הכובד בתעלה פשוטה , ותעלה 11 יכלה למלא תפקיד זה כבר לפני ימי חזקיהו . אמנם ' ברכת השילוח' הנמצאת בקצה הנקבה מאז התקופה הרומית ביזאנטית לא הייתה קיימת בימי בית ראשון , ואין לדעת מה היה במקום זה בתקופת בית ראשון . לדעתי , ראוי לשקול את האפשרות כי במקומה של ברכת השילוח הנוכחית היה פתח בנקבה , שאיפשר לתושבי העיר לגשת למקור מים זורמים , מעין מעיין של ממש ( ואכן , כך ראה אותה יוסף בן מתתיהו ) בתוך תחום העיר המוקפת חומה . אין יסוד לטענתו של אוסישקין כי למקור מים כזה לא _61 על כך הצביעו קניון , חפירה בירושלים , _עמ' , 159 ואוסישקין , מפעלי המים , _עמ' . 14 _62 אוסישקין , מפעלי המים , _עמ' 1 _; $ _81811- ; 21-1 _. ס _§ _111 _0 _£ _1116 _81103111 _מ _31 _1 _^ _6 ת _7116 011 _§ 1 י 1 _( _111 , 82-95 _. קק _, 8 ( 1976 ) , _זה _0 _י _^ _£ _\ , י _01 _מ 1 _ז ; 711 _וראה על כך : _ע' מזר , 'האם נחצבה נקבת חזקיהו לשוא , ' ? קתדרה , ( 1995 ) 78 , _עמ' , 188-187 ותגובת אוסישקין שם , _עמ' . 190-188 נימוק נוסף נגד התיאוריה של אוסישקין העלה לאחרונה ר' רייך ( בע '' פ . ( לטענתו בעור נקבת חזקיהו שומרת על גובהה כמעט ללא שינוי , הרי 'תעלת העודפים' _/ _1 מאבדת גובה במהירות תוך כדי ירידתה לכיוון נחל קדרון . המאמץ שעשו חוצבי נקבת חזקיהו לא לאבד גובה עד למקום הפתח הנוכחי של הנקבה מעיד כי פתח זה הוא פתח מקורי . בין נקבת חזקיהו לבין תעלה _/ _1 קיים איפוא הבדל מהותי גם מבחינה טכנולוגית ופונקציונאלית ( _תודתי _לד' _רייך על הערה זו . ( ראה גם לעיל , _עמ' . 121
|
|