|
עמוד:220
החציבה בשכבות ה'מיזי יהודי' הקשה לא הייתה אפשרית , ולכן פנתה הקבוצה הצפונית _לדרום מזרח , לעבר שכבות אבן המלכה הנוחה _לחציבה . גם הקבוצה הדרומית עקבה אחרי רובד סלע המלכה . הפיתולים באזור המפגש נוצרו , לדעת הקר , כתוצאה מכיוון החציבה על פי קולות הקבוצה השנייה , והטעיה בכיוון שגרמו סדקים בסלע . אולם הגדרת המסלע על ידי הקר בטעות יסודה : מן הבדיקות של ד' גיל עולה כי הנקבה חצובה בסלעים קשים מסוג מיזי אח'מר ומיזי יהודי בלבד . סימונס שם דגש על הפיר שבנקודה _0 _¥ _ג _. לדעתו , הקבוצה הדרומית הייתה אמורה להגיע תחילה מקצה הנקבה _לפיר זה ; _מהפיר התוואי מקביל לתעלה , 11 והנקבה היא למעשה כעין חזרה על תעלה 11 בתוואי שכולו תת קרקעי . התוכנית המקורית של הקבוצה הצפונית הייתה דומה , והיא מתבטאת בתעלה הבלתי גמורה _/ י . תעלה זו יוצאת למעשה מתעלה 11 ( דרך תעלה 111 והחדר העגול ) ונמשכת לדרום מערב בכיוון מקביל לתעלה . 11 מסיבה שאינה ידועה לנו בוטלה תוכנית זו ובמקומה נחצבה הקשת המפותלת , שאין להסבירה בצורה המניחה את הדעת . אבנימלך הסביר את תוואי הנקבה כעוקב אחרי הגבול בין שכבות הטורון , החדירות למים , לשכבות הקנומן , האטימות למים . במפלס זה ' ) רצפת שכבת הטורון ( ' היה ריכוז של מי תהום , שמעיין הגיחון הוא אחד מביטוייהם . עיקוב אחרי שכבה זו הקל על החציבה ויצר רצפה אטימה למים לנקבה . _ה' סאלי ובעקבותיו ר' _עמירן , _א' איסר _וד' גיל הציעו כי חוצבי הנקבה עקבו אחרי סדק קרסטי , ואפשר אף אחרי קילוח מים טבעי שזרם מהגיחון עד למקום מוצאה הנוכחי של הנקבה . על פי דעה זו מילת המפתח 'זדה , ' הבאה בכתובת הנקבה להסביר את המפגש התת קרקעי בין שתי קבוצות החוצבים , מציינת את הסדק הטבעי שאחריו עקבו חוצבי הנקבה . עמירן אף הציעה לזהות קילוח זה עם 'הנחל השוטף בתוך הארץ' הנזכר בדברי הימים ב , לב ד . הביטוי 'גיחון עליון' הנזכר במקרא מחייב מציאותו של 'גיחון תחתון , ' שהוא , לדעת עמירן , מקום הנביעה של הסדק הטבעי בגיא המרכזי . מכינוי שני המעיינות בשם אחד משתמע כי הקדמונים הבינו את הקשר ביניהם , ומכאן בא רעיון חציבת הנקבה . שני קשיים קיימים בתיאוריה זו : א ) אם היה מעקב אחרי אפיק מים תת קרקעי , כיצד נגרמו הפיתולים וטעויות החציבה באזור נקודת המפגש ? ב ) במידה שהיה קילוח מים כזה , מדוע החלו את החציבה בדרום בגובה 5 מ' מעל לנקודת הנביעה המשוערת של קילוח טבעי זה ? גיל טוען אף הוא כי חוצבי הנקבה עקבו אחרי סדק קרסטי בסלע . לדעתו הייתה זו מחילה קרסטית שהחלה סמוך לקצה המערבי של הנקבה , במפלס גבוה _בכ 5 מ' מזה של הגיחון , ומכאן הגובה הרב של מפלס תקרת הנקבה בקצה המערבי . המחילה התפתלה והתחברה עם מערכת _55 גיל , גיאולוגיה . _56 _אבנימלך ( הערה , 2 לעיל , ( _עמ' . 212 אולם גם כאן מסקנות אלו אינן תואמות את אלו של ד' גיל . 124 _57 _. ק _, _1 _£ _^ _05 _, 1929 _י _016 _א _^ _י _? _511116 _>< _, עמירן ( _הערה , 1 לעיל , ( _עמ' ; 16 איסר ( _הערה _, 20 לעיל . ( איסר הניח כי הסדק הקרסטי חיבר שני מעיינות : מעיין הגיחון ומעיין השילוח . אולם אין כל עדות לקיומו של מעיין בשם שילוח בקצה הנקבה ; גיל , גיאולוגיה , _עמ' _* . 22-18 _א' גורן 'הגיחון והמתקנים שנבנו לידו , ' טבע וארץ , יא ( תשכ"ט , ( _עמ' . 25
|
|