|
|
עמוד:210
טבעית , מעלה את האפשרות כי היא הייתה בשימוש כבר בתקופת הברונזה התיכונה , שהרי בתקופה זו מערכת הביצור הייתה על מדרון הגבעה , והכניסה למערכת המים הייתה בתוך התחום המבוצר . אכן , המחקר החדש של רייך ושוקרון מצביע על קיום שלב קדום של מערכת פיר וורן כבר בתקופת הברונזה התיכונה . לדעתם הוא כלל את המנהרה ד ( באיור , ( 3 את המערה ו ( שלדעתם אינה אלא המשך ישיר של מנהרה ד , ( ובריכת איגום למרגלות פתח המנהרה ( _שחלק ממנה הוא החדר העגול יא באיור 3 וחדר _א באיור , ( 8 אליה הוזרמו המים מן המעיין בתעלה חצובה בסלע ( יב . ( המעיין היה מוקף בתקופה זו בביצור אדיר ( איור 3 מס' . ( 8 רק בתקופת הברזל הועמקה המנהרה ד , ונוצר הקשר _לפיר הקרסטי ( ה באיור . ( 3 הסבר זה של התפתחות המערכת עדיין מותיר פתוחה את השאלה באיזו מידה היא הייתה בשימוש בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל א . הממצא הדל מתקופות אלו בעיר דוד מעלה את האפשרות כי היישוב הצטמצם לפסגת הגבעה בלבד , ממערב לפתח המערכת של פיר וורן . במקרה כזה , המערכת לא נותנת כל יתרון אסטרטגי , אם כי אפשר שהמשיכו להשתמש בה מטעמי נוחיות . זמן קצר לאחר גילוי פיר וורן העלה ברץ' את ההצעה לזהותו עם _ה'צנור' הנזכר במסורת המקראית על כיבוש ירושלים על ידי דויד : 'וילכד דוד את _מצדת ציון היא עיר דוד , ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע _בצנור' ( שמואל ב , ה ז-ח . ( הפסוקים המתארים את כיבוש ירושלים בידי דויד קשים ביותר להבנה . הקשיים נובעים מהטקסט הקטוע , מההבדלים החריפים _שבץ נוסח ספר שמואל לנוסח ספר דברי הימים , ומהקושי בהבנת המילים 'ויגע בצנור' ועניין _'העורים והפסחים . ' ברץ , ' ובעקבותיו ונמאן וחוקרים כמו _בךסמן , סימונס , דינור ואחרים סברו כי מעשה הגבורה המצוין בשמואל ב , ה ח מתייחס לטיפוס בפיר וורן וחדירה לעיר בהסתר . העובדה שבמקור המקביל בדברי הימים ב , יא _ה-ו אין זכר ל'צנור' ולפרשת העיוורים והפיסחים מעידה , לדעת רוב החוקרים , כי 36 ראה : 'צינור , _' א '' מ , ו , טור ; 782 _נ"ה טורטשינר [ _טור סיני , [ 'בשולי המילון של אליעזר _בן יהודה : ' _' ויגע בצנור , _'" לשוננו , יג , ( 1945 ) _עמ' ; 105-98 _3 _\ _' _1 _( _1 _' _, _ס _. _? _. _811011 , _* _21011 , _1116 _01 _) _' _01 _י _\\ 184-189 _. קק _? _£ _? _$ _) _$ _, 1878 , 1156 ( 16 37 ק _1 _^ _6 _51111101 ( _13115 13 _י 11 , _ז _06 _ח 1 _י _\ 1 _/ . . 357-370 ; 0 _. קק , _/? 5 , 33 ( 1924 ) , י _בת _. _161113316 1 , _ה 2 83 ת 1 _מ _6 61 810 _מ 3210 _מ 11 _§ ק _65 י _1 _^ י 1 , _ז 13 _זז 8165 $ _13 ( 161 _ה 16 _ג _101 ק _11 , 4-6 6 11 . _מ 346- 5 , 6-8 _: _* _0110 _. קק , _811 _> _1108 , 25 ( 1944 ) , י _1101 " ת " 81 01 _תמ £ / 81 י , _ת 13 _ק ( _162 _& 0 . 8165 $ _מ 3 _מ 61 י _? 811 ) _1100 , 35 381 ; _, _4 _. , י ;( 2 83111 5 , 6-8 ) _לרעת סימונס , ירושלים , _עמ' 173-169 יש להשלים את המילים ' כל מכה יבוסי' שבשמואל ב , ה ז-ח _במילים : ' בראשונה יהיה לראש _ולשר' כמו בדברי הימים א , יא ו . המילים 'ויגע בצנור , ' אפוא הן יחידה עצמאית שבפירושה יש לתת את הרעת לפועל ' ויגע . ' במספר מקומות במקרא ( יונה ג ו , איוב ה יט ) מופיע פועל זה במשמעות 'להשיג _/ 'להגיע אל , ' וזו המשמעות היחידה המתקבלת על הדעת כאן . אלא שאם הייתה החדירה לעיר המטרה העיקרית , הרי הייתה צריכה 'העיר' להיות המושא הישיר אחרי הפועל 'ויגע ; ' מקומו של 'הצינור' כמושא ישיר אחרי 'ויגע' מחייב להניח שהמטרה העיקרית הייתה הצנור עצמו , שדויד רצה להשיגו . השגת הצינור נעשתה על ידי הכאת המשמר המופקד עליו , פעולה שיכולה הייתה להתבצע מבלי להיכנס לצינור עצמו . להשמדת משמר הצינור מכוונות המילים 'כל מכה יבוסי' הקודמות למילים 'ויכה בצנור , ' ועל פעולה זו יינתן הפרס ' יהיה לראש ולשר . ' תפיסת הצינור על ידי השמדת המשמר המופקד עליו תחיש את סיום המצור ואת נפילת העיר . אולם הוצעו פירושים שונים אחרים לפסוק קשה זה , כמו אלו של דינור ( להלן , הערה , ( 38 ידין ( להלן , הערה , ( 41 ועוד .
|
|