|
|
עמוד:207
משמעיים : החומה השתמרה לגובה של מספר נדבכים בלבד , ולא נמצאו מפלסי יישוב מתקופת הברונזה המאוחרת או מתקופת הברזל המתייחסים אליה . אין לקבל את דעת קניון כי קו חומה זה אכן היה קו חומת העיר במשך כל פרק הזמן הארוך שבו מדובר . נראה כי בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל א הצטמצמה העיר לפסגת הגבעה בלבד , ואם כן , אין היגיון בחציבת פיר וורן בתקופות אלו . פיר וחץ קדום לנקבת חזקיהו , שכן חוצבי נקבת חזקיהו התחילו את עבודתם מן הקצה המערבי של תעלה , _¥ 1 שהיא חלק ממפעל פיר וורן . ונסאן טען כי המפעל קדם גם לתעלות המים 1 ו 11 ( תעלת השילוח ) ( איור , ( 8 היוצאות מהגיחון דרומה , והקודמות אף הן לנקבת חזקיהו ( ראה להלן . ( אולם קביעה זו נסמכת על נתונים מעטים : תעלה _, _£ המובילה מהמעיין לעבר המערה הטבעית _* _4 ולעבר הקדרון , נחצבה בשיטה ובסגנון דומים ביותר לאלו של תעלה , _>/ 1 ולדעתו הם בני תקופה אחת . תעלה _^ יצאה מכלל שימוש משנסתמה תעלה 1 בקיר ( ראה להלן ) ונמצאו בתוכה חרסים שזוהו על ידי ונסאן כשייכים לתקופות 'הכנענית והישראלית הקדומה . ' הוא מצא חרסים זהים במילוי הדוק שנבנה כדי להרים את מפלס תעלה 17 בעת חציבת נקבת חזקיהו . אולם אין בידינו נתונים של ממש על חרסים אלה וזיהוים איננו ודאי . רמז נוסף לקדמות המפעל מצא ונסאן בשיטת החציבה בעזרת פטיש ואיזמל , ולא בעזרת גרזן חוצבים , שבו השתמשו בחציבת נקבת חזקיהו והתעלות הקשורות בה . ונסאן , ובעקבותיו חוקרים רבים , הניח כי פיר _ירדן נחצב בתקופה הכנענית איור . 8 תוכנית החציבות באזור הגיחון _על פי ונסאן ( מספור התעלות לפי ונסאן )
|
|