|
|
עמוד:206
מספר בעיות מתעוררות בקשר לתוכניתו של פיר _וורן . שאלה מרכזית היא : מדוע נחצבה מנהרה ד בצורת זווית , המאריכה את התוואי שלה במידה ניכרת ? הרי ניתן היה לחצוב את המעבר מהכניסה א _לפיר ה בקו ישר , וכך לחסוך פיתול מיותר . ונמאן שיער כי הפיתול נבע מהרצון לשמור על שיפוע מתון רוב הדרך . אכן , שיפוע המנהרה מתון והיא נוחה לתנועה ( יש בה ירידה של 4 מ' על פני מרחק של 18 מ . ( ' לדעתו כל הקטע התת קרקעי שבין נקודות א ה נחצב על ידי שתי קבוצות עובדים שעבדו זו מול זו : קבוצה אחת התחילה בעבודתה מהכניסה א לכיוון צפון מזרח , וקבוצה שנייה עבדה מהמערה הטבעית ו לכיוון _צפון מערב . ייתכן שהחציבה המלבנית , הפונה ממערה ו בכיוון ישר מערבה , היא ניסיון לחצוב מנהרה בקו ישר , תוכנית שניטשה לאחר שהוברר שיידרש שיפוע חריף מדי למנהרה כזאת . הקבוצה שחצבה ממערה ו עבדה לכיוון צפון מערב עד שנתקלה בקבוצה שבאה מצד מערב . הקטע ד מגיע בחלקו המזרחי לגובה 6 מ ; _' מזה , שני המטרים העליונים חצובים בשכבת _המלכה , וארבעת המטרים התחתונים חצובים בשכבת המיזי אחמר . ונסאן טען שהמנהרה המקורית הייתה אופקית ונחצבה בשכבת המלכה בלבד , ואילו בשלב שני העמיקו את מנהרה ד ב 4 מ' נוספים ועל ידי כך השיגו את השיפוע הדרוש כדי להגיע לראש הפיר ה . על פי גיל מנהרות ג ו ד חצובות שתיהן בסלע המלכה הנוח _לחציבה , אך מנהרה ד הועמקה וקרקעיתה נמצאת בשכבת המיזי אחמר . לדעתו , מנהרות אלו אינן אלא הרחבה ועיבוד של מחילות קרסטיות , דומות באופיין לאלו שיצרו את מערה ו . המחילות היו לדעתו מוכרות לתושבי העיר , הואיל וניתן היה לחדור אליהן דרך מערה ו . התוואי המפותל של מנהרות ג ו ד נגרם לדעתו על ידי הנתון הטבעי של צורת המחילה הטבעית ולא עקב הרצון לשמור על שיפוע מתון , כפי שסבר האב ונסאן . רייך ושוקרון מתנגדים לטענה זו של גיל וסבורים כי המנהרה האלכסונית בפיר וורן ( ד באיור ( 3 היא בעיקרה מעשה אדם ואינה תוצאה של פעילות קרסטית . כמו ונסאן , גם הם טוענים כי החלק העליון של המנהרה קדום לתחתון , אלא שהם קובעים פער זמן של כאלף שנה בין שני החלקים , החלק הגבוה בתקופת הברונזה התיכונה והחלק הנמוך בתקופת הברזל . בהיעדר נתונים אובייקטיביים לקביעת תאריך חציבתו של פיר וורן , יש להסתמך על שיקול דעת המבוסס על יחסו לקו חומות העיר , על היחס בינו למפעלי מים אחרים הקשורים למעיין הגיחון , ועל ההקבלות בינו למפעלי מים אחרים בארץ . נתונים חשובים לגבי תפקידו ומיקומו של המפעל ביחס לחומות העיר התבררו בחפירותיהם של קניון ושילה , משנתגלה קו הביצורים במדרון עיר דויד . קניון מצאה קו חומה ופינת מגדל מתקופת הברונזה התיכונה על המדרון המזרחי , מעל תוואי מנהרה ד של פיר וורן וממזרח לפתחו המערבי . מעל לחומה זו ומעט ממערב לה התגלה קו חומה נוסף שתוארך לתקופת הברזל ב . בפיר וורן יש היגיון רק כאשר קו חומת העיר היה בתוואי זה שעל המדרון . קניון טענה כי החומה מתקופת הברונזה התיכונה המשיכה בשימוש רצוף במשך כל פרק הזמן שעד לתקופת המלוכה , ורק במרוצת תקופת המלוכה הוחלפה בחומה שנבנתה ממש מעליה . על פי פירוש זה , מבחינת תוואי החומה , פיר וורן יכול היה להיחצב בכל תקופה שהיא בין תקופת הברונזה התיכונה לימי חזקיהו . אולם הנתונים הארכיאולוגיים ביחס לחומה שגילתה קניון אינם חד _22 רייך ושוקרון , לעיל הערה . 19 _" קניון , חפירה בירושלים , _עמ' . 91-81
|
|