|
|
עמוד:205
המדרגות ג ) עד 6 _מ' סמוך _לפיר ה , ורוחבה 3-1 . 8 מ . ' רצפתה הולכת ומשתפעת במתינות במדרגות סלע רחבות . בראש מצוק הסלע שבקצה המזרחי של המנהרה ד נמצא פתח למערה טבעית ו . פתח שני של מערה זו יוצא אל מדרון עיר דויד . המערה , שהייתה לדעת גיל טבעית במקורה , הורחבה והוגדלה באופן מלאכותי , ואורכה הכללי מגיע ל 13 מ . _' רייך ושוקרון רואים במערה זו המשך מקורי של מנהרה ד . חציבה מלבנית פונה מדופן המערה כלפי מערב , בכיוון פתח א . במערה שרידי קירות קדומים שסתמו את הקשר בינה לבין המנהרה ד . פיר ה , שעומקו 12 . 3 מ , ' יורד אנכית בסלע המיזי _אח'מר הקשה ; צורתו גליל לא סדיר , הנעשה צר ומתרחב במקומות שונים . כבר ונסאן שיער כי החוצבים עקבו במקום זה אחרי סדק טבעי , שהתרחב לחלל ניכר בשכבת המיזי _וכך התאפשרה החדירה לסלע קשה זה . ואכן , גיל הוכיח כי זהו פיר המסה קרסטי טבעי בסלע המיזי אח'מר , שלא _עובד כלל כאשר שולב במערכת של 'פיר _וורך . בחפירותיו של שילה התברר כי הפיר הטבעי יורד 3 _מ' מתחת למפלס המנהרה האופקית ז , המגיעה ממעיין _הגיחון . עד למחקרם של רייך ושוקרון מקובל היה כי פיר טבעי זה שימש כגרעין לרעיון חציבתה של מערכת פיר וירן . הוא היה ככל הנראה מוכר לתושבי העיר מקדמת דנא , הואיל והייתה גישה אליו מתוך מערה ו . כך , למעשה , המחילות הטבעיות היו קשורות זו לזו ויצרו תשתית טבעית למערכת כולה . המים הגיעו אל תחתית הפיר במנהרה האופקית ז ( תעלה _¥ _1 על פי _מינוחו של ונסאן , ( שיצאה מנקודת הנביעה של _הגיחון ונמשכה בקו לא סדיר מהמעיין מערבה ובתפנית של 90 מעלות צפונה לעבר פיר ה . לדעת ונמאן , תעלה _ך _\ נחצבה ממערב למזרח , כלומר : מתחתית הפיר לעבר המעיין . לדעת גיל , מנהרה זו אף היא הרחבה של סדק המסה קרסטי . היא הזרימה את מי הגיהוץ עד לתחתית פיר ה , וכך ניתן היה לשאוב מים בעזרת חבל מהגומחה שבראש הפיר . השאיבה אמנם הייתה קשה , מחמת הצורה הלא סדירה של הפיר , אך לדברי ונסאן הייתה אפשרית , בתנאי 21 שהשתמשו בנאדות עור , שחבטות בדפנות הפיר לא פגעו בהם . לאחר שמילאו את תעלה _¥ _1 המשיכו עודפי מי הגיחון בזרימה מזרחה , כנראה דרך התעלה הקדומה _^ והמערה _\ _1 שבקצה , הנמצאת סמוך לערוץ הקדום של הקדרון ( מס' 7 באיור . ( 3 פיר וורן איפשר , אם כן , גישה נסתרת אל מי המעיין מתוך העיר , אך לא הצליח להסתיר את המעיין מבחוץ , שהרי המים העודפים המשיכו לזרום לקדרון מנקודת הנביעה המקורית . נקודת תורפה זו הייתה ניתנת לפתרון רק בתנאי שהיו שואבים מפיר ה את כל מי הגיחון , דבר שאינו מעשי . _20 א' איסר הציע כי במערה זו נבע מעיין , וכי השלב הראשון של פיר וורן הסתיים כאן . _משהתייבש המעיין , אולי בשל שינויים באופי אגן ההיקוות עקב הכינוי בגבעת עיר דויד , היה צורך להעמיק את המפעל עד למפלס הגיחון . גיל טוען כי השערתו של איסר מתבססת על מידע גיאולוגי מוטעה . _ראה : _0 _£ _1116 _מ _110 _ט _7116 _5 _^ _01 י _1116 _8681011 _, _4 _. _18831 _, ח _11 _מ 816 _ץ 1 _> _' 8 קק _\^ _2161 _511 _זמ _016 _ח 130-136 _. _\ _. קק _, / _£ _. _/ , 26 ( 1976 ) _י ; 0 / . _161115316111 גיל , הגיאולוגיה , _עמ' . 24 _21 איסר ( לעיל , הערה ( 20 העלה הצעה כי מנהרה ז נועדה במקורה לתגבר את נביעת מעיין הגיחון , בצורה הידועה במעיינות שונים בהרי יהודה וכן במפעל המים של גבעון ( מנהרה המתגברת את שפיעת המעיין שלמרגלות התל . ( רק בשלב מאוחר יותר שולבה המנהרה , על פי דעה זו , במערכת 'פיר וורן . ' אולם , ספק אם יש רגליים לרעיון זה .
|
|