|
|
עמוד:200
פיר וירן ( _איורים ( 8-5 ידועים שלושה מפעלי מים הקשורים למעיין הגיחון . הקדום במפעלים אלו הוא זה המכונה 'פיר וירן' על שם מגלהו , _צ'רלס _ווךן _( _ת _-6ת _. _(\^ _3 הפיר התגלה בשנת , 1867 בחפירותיו של _וירן במדרון _14 אבות דרבי נתן , נוסחא א , ו ( מהדורת שכטר , _עמ' . ( 32 ראה : י"ז הורביץ , ירושלים בספרותנו , ירושלים , 1964 _עמ' , 13 הערה . 21 _15 על פי הסקר הבריטי מצויים במקום נקבה _תת קרקעית ארוכה ופיר , המובילים למעיין . ראה : וירן _וקונדר , סקר , _עמ' _16 . 372 סמית , ירושלים , _עמ' 87 ( לאפשרות פירוש 'העיינות' כפתחי תעלה 11 ( תעלת השילוח , להלן , _עמ' . ( 214 הנחל השוטף בתוך הארץ' ( דברי הימים ב , לב ג-ד . ( יוסף בן מתתיהו אומר בנאומו לבני ירושלים : לטיטוס נפתחו מקורות הארץ בברכה רבה , אשר כזבו מימיהם לכם לפנים . הלא תדעו , כי לפני בוא טיטוס דללו מי השילוח ויתר המעינות אשר בקרבת העיר , עד כי הוטל עליכם לקנות לכם מים במשורה , ועתה כל המקורות האלה נותנים את מימיהם לרוויה לאויביכם , לא רק די צורך האנשים והבהמה , כי אם גם די השקות הגנים ( מלחמת , ה , ט , ד [ תרגום שמחוני , _עמ' . ([ 321 לכך יש להוסיף את האגדה התלמודית המספרת על נקדימון בן גוריון : פעם אחת עלו ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות . הלך אצל הגמון אחד ואמר לו : הלוויני שתים עשרה מעינות מים מכאן ועד יום פלוני . כבר ג"א סמית טען כי המעיינות הנזכרים במקורות אלה הם ודאי עין _רוגל ומספר מעיינות נוספים בסביבות העיר , כגון עין אל לוזה ( מעיין קטן הנובע בחורף מדרום לעין רוגל , ( עין אל חוץ' שליד עזריה , מעיין לפתא ומעיין עין כרם , הנמצאים כולם במרחק לא רב מן העיר . עד הדורות האחרונים הובילו מים ממעיינות אלו לירושלים על גבי בהמות . בורות מים וברכות אגירה בורות המים היו מאז ומתמיד חשובים ביותר בירושלים . דברי רבשקה בנאומו לאנשי ירושלים הנתונים במצור מדגישים את חשיבות הבורות : 'עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי ברו' ( מלכים ב , יח לא . ( סביר להניח כי בירושלים של ימי בית ראשון היו בורות כאלה , אך יש לציין כי בחפירות הארכיאולוגיות בירושלים לא נמצאו בורות מים מן התקופה הכנענית או מתקופת בית ראשון ( על ברכות אגירה ציבוריות ראה להלן , _עמ' . ( 230-224
|
|