|
|
עמוד:199
ולפני העיר , על יד ( מקום ) הנקרא עין _רוגל נשברה מחצית ההר שבמערב והתגלגלה ( למרחק של ) ארבעה ריסים ועמדה על ההר שבמזרח , עד שנסתמו הדרכים והפרדסים של המלך ( השווה זכריה יד ד-ה . ( יש רואים בכך עדות למסורת על מפולת שסתמה את המעיין שהיה בעין רוגל , וכי יותר מאוחר נחשף מקור המים מחדש על ידי חפירת באר במקום . ייתכן כי מעיין קדום זה היה בין המעיינות שסתם חזקיהו מחוץ לעיר ( דברי הימים ב , לב ד ) לפני מצור סנחריב . עין התנין מעיין שלישי הנזכר במקרא הוא 'עין התנין , ' המופיע בתיאור הסיור הלילי של נחמיה : _'ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער _האשפת' ( נחמיה ב יג . ( מיקומו של עין התנין קשור בניתוח מסלול סיורו של נחמיה ובהשקפה הכוללת על ירושלים של תקופת נחמיה . יש סוברים כי אינו אלא עין רוגל , שאינו נזכר בפסוקים אלה . י' פרס שיער כי 'עין התנין' הוא כינוי למוצא נקבת חזקיהו . קשה לקבוע עמדה בעניין זיהויה של עין התנין , ומוטב להשאיר את בעיית הזיהוי פתוחה בין שתי האפשרויות הראשונות שהובאו לעיל . מעיינות נוספים בשני מקורות נזכרים מעיינות בירושלים בלשון רבים . על חזקיהו נאמר : 'ויועץ עם שריו וגבריו לסתום את מימי _האינות אשר מחוץ לעיר _ויעזךהו ; ויקבצו עם רב ויסתמו את כל המעינות ואת טוען שהכינוי א זולה מתייחס לכל המצוק המזרחי של _הקררון עד לאזור ביר איוב , ואילו דרייוור טוען שאין כל קשר בין המונח _'אבן הזוחלת' לשם הערבי _א זולה , וכי במונח 'אבן הזוחלת' התכוון הכתוב לגוש אבן גדול שנמצא בקדרון ליד עין רוגל ועליו הקריב _אדוניהו . בכל מקרה , אין לסמוך על עניין אבן הזוחלת בזיהוי עין רוגל . מראי מקום לדיון זה ראה אצל סימונס _, ירושלים , _עמ' , 160 הערות . 5-1 יוסף בן מתתיהו , קדמוניות , ט , י , ד ( _בתרגום א' שליט . ( ראה : הערת א' שליט , ליוסף בן מתתיהו , קדמוניות היהודים , ב , _עמ' קמז , הערה . 247 12 כך : מזר ( הערה , 1 לעיל ) טור . 827 ראה : 'עין התנין , ' _א '' מ , ו , טור . 209 סימונס ( ירושלים _עמ' , ( 161 שזיהה את עין התנין עם עין רוגל , טען כי המילים 'אל פני' הבאות לפני 'עין התנין' מחייבות להניח כי נחמיה לא עבר בעין התנין עצמו , וכי עין התנין היא נקודת ציון טופוגרפית מחוץ לעיר , המשמשת בפסוק זה לציון כיוון בלבד . אחרים סוברים כי עין התנין הוא מעיין נוסף , שנסתם בעבר . סמית שיער כי היה זה מעיין שהופיע לאחר רעידת אדמה בירושלים ( אולי זו שבימי עוזיה ) ונעלם לאחר מכן ( סמית , ירושלים , _עמי 62 61 . ( - סמית מביא מקורות שונים מן המקרא , מן הספרים החיצוניים ומן הספרות הקלאסית , לחיזוק טענתו כי התנין הוא מפלצת ים הקשורה לרעידות אדמה ( ראה , למשל : תהלים קז לג ; קמח ז-ח ; עד טו ; ירמיה נא לד ; ישעיה _כז א ; תוספות למגילת אסתר בתרגום השבעים , א ד . ( אך בדיקת המקורות הללו מראה שאין שחר לסברתו בדבר הקשר בין תנינים למעיינות . י' פרס , _ארץ-ישראל , אנציקלופדיה _טופוגרפית היסטורית , ד , ירושלים תשט"ו , _עמ' . _719 , 706
|
|