|
|
עמוד:198
עין _רוגל מקור המים השני הקרוב לירושלים הוא ביר איוב , המזוהה עם עין רוגל . זוהי באר המצויה במורד הקדרון , במרחק כ 500 מ' מהקצה הדרומי של עיר דויד . עומקה 38 מ , ' היא חפורה באדמה , _מדופנת אבנים בחלקה העליון וחצובה בסלע בחלקה התחתון . המים מפעפעים בה דרך שכבות הסלע כמו במעיין ולפיכך יש הצדקה מסוימת לקרוא לביר איוב 'עין . ' ביר איוב הוא מקור המים החשוב ביותר ליד ירושלים . על פי תיאוריו של דלטון , בשנת בצורת חמורה ( 1863 ) נותרה ביר איוב כמקור המים היחיד לתושבי העיר . עד לעת האחרונה נשאבו מי ביר איוב לתצרוכת תושבי כפר השילוח , בעוד שמי _הגיחון משמשים להשקיה בלבד . עין רוגל נזכר בשלושה מקורות מקראיים . בתיאור גבול יהודה נאמר : 'ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל ; ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא _ירושלם' ( יהושע טו ז-ח ' ;( וירד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל' ( שם יח טז . ( תיאור זה ממקם את עין רוגל מדרום לעיר , בין עין שמש מצד אחד ובין גיא בן הינום וכתף היבוסי מצד שני . עין שמש מזוהה עם המעיין היחיד הנמצא ממזרח לירושלים הוא עין חוץ' שליד הכפר עזריה . מכאן פונה גבול יהודה לדרום מערב ועוקף את ירושלים מדרום , באופן שהעיר עצמה נשארת בתחום בנימין . על אף שהתיאור הכללי ברור , הרי יש מקום לעיון בעניין המקום המדויק של עין רוגל יחסית ל'כתף היבוסי' 8 הנזכרת אחריו . יש טוענים ש'כתף היבוסי' היא גבעת עיר דויד עצמה , ויש טוענים ש'כתף היבוסי' היא הגבעה שממערב לעיר דויד או מדרום לה . זיהויו של עין רוגל עם ביר איוב מתאים יותר לסברה השנייה , שהרי אם ירד הגבול מגיא בן הינום לביר איוב , היה מגיע לקדרון בנקודת החיבור שלו עם גיא בן הינום , הנמצאת כ 500 _מ' מדרום לקצה הדרומי של עיר דויד . בסיפור בריחת דויד מירושלים בזמן מרד אבשלום נאמר כי יהונתן ואחימעץ _'עמדים בעין רגל ... כי לא יוכלו להראות לבוא העירה' ( שמואל ב , יז יז . ( מסיפור זה ברור כי עין רוגל מצוי בקרבת העיר , אך לא ממש סמוך אליה . בסיפור על ניסיון המלכת אדוניהו ( מלכים א , א , ( _אדוניהו זובח 'צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין _רגל' ( פסוק ט . ( לעומתו ממליכים צדוק , נתן ובניהו בן יהוידע את שלמה בגיחון . העובדה שאדוניהו שמע את קול השופר בטקס המלכת שלמה מעידה שוב כי עין רוגל היה קרוב לעיר , אך לא ממש סמוך אליה . נראה שבחירת המקום לטקס המלכת אדוניהו במרחק מסוים מהעיר מעידה על חוסר הלגיטימיות של המעשה , בעוד שהמלכת שלמה , הנעשית בפקודת דרד , היא ליד המעיין הסמוך לעיר . יוסף בן מתתיהו מזכיר את עין רוגל בצטטו מסורת מדרשית בהקשר לרעש בימי עוזיהו : _6 ש' _אחיטוב , _'עץ רגל _/ _א''מ , ו , טורים 213-212 ושם ספרות נוספת ; לתיאור מפורט של הבאר ראה : - _£ 0 _§ _61 01 _מ _1 _0 _/ _5 _ז _101-3110 _ק _1€ _5 _\ _ת" _מ _3110 _ס 165-173 0 . _. קק _? _£ _?^ _, 55 ( 1923 ) , _י _י _7 _/ _0 _^ _\^ _611 ז' קלאי , נחלות שבטי ישראל , ירושלים תשכ '' ז , _עמ' _8 . _116-115 , 104-103 כך קלאי , שם , _עמ' , 109 הערה , 67 ושם ספרות . _9 ש' ייבין , 'בנימין , ' א '' מ ב , טור ; 275 י' _אהרוני , _ארץ ישראל בתקופת המקרא , ירושלים תשנ '' ג , _עמ' . 220 _10 את 'אבן הזוחלת' הנזכרת במקור זה הוצע לזהות עם הסלע המכונה _'א זולה' הנמצא בשולי כפר השילוח . רבים מחוקרי המאה הי '' ט , כגון וורן _וקונה התבססו על מיקומו של סלע זה מול מעיין אם _אל דרג _, ' וזיהו מעיין זה עם עין רוגל . _קונדר אף זיהה את עין רוגל עם הגיחון . אולם ונסאן
|
|