|
|
עמוד:196
העתיקה , ושכבות הקנומן נחשפות ממערב לגיא בן הינום . במעברים בין השכבות הללו , המורכבות מסלעים בעלי דרגות קושי שונה , התחתרו נחלים עמוקים ובעיקר נחל קדרון , החותר בגבול שבין הסנון הרך לטורון הקשה ממנו . מצב גיאולוגי זה קובע את אופי מקורות המים של העיר . המים מחלחלים בקלות דרך שכבות הטורון הפריכות שעליהן יושבת העיר העתיקה . אלו יורדים ונקווים דרך סלע הטורון ( המורכב ממסלע המכונה בערבית 'מיזי חילו' ו'מלכה ( ' על ראש השכבות הקשות של סלעי הקנומן ( מיזי אחמר . ( כך נוצר אופק מי תהום ( אקוויפר , ( שבו זורמים המים לכיוון מדבר יהודה . במקום שערוץ התחתר עד לעומק מי תהום אלו , כמו במקרה של נחל קדרון , נוצרים מעיינות לאורך השוליים המזרחיים של שכבות הטורון . מעיין הגיחון ( איור ( 2 היום ידוע ליד העיר מעיין אחד בלבד , הוא מעיין הגיחון ( בערבית : עין אם אל ךךג' או עין סת מרים _, נוסעים אירופיים דוברי אנגלית כינוהו _י _מ _^ _זמטס 3 _? י _ח _§ 1 _ נ _1 _י . _(" _016 _\ _' זהו מעיין קרסטי ( מעיין שנוצר עקב פעולות של המסת מים במסלע הגיר ) שמימיו נובעים , עקב מבנהו המיוחד , בגיחות פתאומיות בהפסקות קבועות . המים נקווים לפני הנביעה במערה קרסטית טבעית הנמצאת בשכבת המיזי אחמר . מוצא המערה מתעקל ויוצר סיפון . משמתמלאת המערה במים , היא מתרוקנת בפתאומיות דרך הפתח הצר , וכך נוצרת גיחה . במצב המקורי זרמו מי הגיחון דרך מנהרה קרסטית מזרחה לעבר אפיק נחל קדרון , שהיה עמוק בכ 12 מ' מכפי שהוא היום . מסתבר כי תכונה מיוחדת זו של המעיין נתנה לו את שמו 'גיחוך , משורש _גי"ח ( השווה השימוש בשורש זה בספר איוב בזיקה _3 מ' _אבי יונה , 'גיחוך , _א"מ _, ב , טורים . 483-482 איור . 1 חתך גיאולוגי של עיר דויד ומיקום מפעלי המים ( _על פי גיל , גיאולוגיה , _עמ' , 6 איור ( 4
|
|