|
|
עמוד:192
הנוכחות הבלתי אמצעית של ה' המסקנה העיקרית של דיוננו היא כי בית המקדש קשור ברוב ספרי המקרא במיתוס של הנוכחות הבלתי אמצעית של ה , ' בהשלכותיו ההיסטוריות , הלאומיות , החברתיות והאישיות ובגלגוליו האסכטולוגיים של מיתוס זה , כפי שהראינו לעיל . הביקורת הרציונליסטית הבוטה של בעל ספר _51 השווה : ב' אופנהיימר , חזונות זכריה , ירושלים _תשכ''ח , _עמ' ; 134-122 וכן מאמרי : 'נביאי שיבת ציון , ' ח' תדמור וי' אפעל ( עורכים , ( ההיסטוריה של עם ישראל , שיבת ציון — ימי שלטון פרס , ירושלים תשמ '' ג , עמי . _292-288 , 164-147 הפוליטיים , הכלכליים והביטחוניים שבפניהם ניצבו שבי ציון . אף על פי כן עלה בידי שני נביאי שיבת ציון , חגי וזכריה , לעורר את בני דורם לבנות את בית המקדש . הייתה זאת בעיקר זכותו של חגי , אשר נבואותיו המעטות שבאו לידינו מוקדשות כולן לנושא זה . הוא הבטיח : 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון , אמר ה' צבאות , ובמקום הזה אתן שלום' ( חגי ב ט . ( הוא אף כרך את הגאולה השלמה בסיום מפעל זה ובהקמת מלכות בית דויד . זרובבל היה בעיניו המלך המיועד , אשר יעלה תוך מהפכה עולמית : אני מרעיש את השמים ואת הארץ , והפכתי כסא ממלכות , והשמדתי חזק ממלכות הגוים , והפכתי מרכבה ורכביה , וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו . ביום ההוא ... אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי , נאם ה , ' ושמתיך כחותם , כי בך בחרתי נאם ה' צבאות ( שם ב כא-כג . ( המשמעות הפוליטית של דברים אלה היא קטסטרופה עולמית , אשר תגרוף אתה גם את הממלכה הפרסית ; מתוכה תקום מלכות בית דויד . הנימה המשיחית הפוליטית עולה ביתר שאת מדימוי החותם אשר ביד ה , ' הבא להפקיע את דברי ירמיהו על יהויכין ( ירמיה כב כד . ( אין ספק שהמגמה הפוליטית שבהכרזה זו לא נעלמה מעיני הפרסים , שכן דינה כדין קריאה למרד . מאז נעלם זרובבל וגורלו הוא עניין לניחושי ההיסטוריונים . ברם , הציפיות המשיחיות שוב גאו משהתקרב בניין הבית לסיומו , ומשלחת של נכבדים באו 'לחלות את פני ה' לאמר אל _הכהנים אשר לבית ה' צבאות ואל הנביאים _לאמר : האבכה בחדש החמשי , הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים ' ? ( זכריה ז ב-ג . ( זכריה מזדרז לצנן את הרוחות , ומשיב לשואלים בתשובה מתחמקת : 'כי צמתם וספוד ... הצום צמתני אני ? וכי תאכלו וכי תשתו , הלא אתם האבלים ואתם השתים' ( שם פסוקים ה-ו . ( המשך דבריו הוא תוכחה המיוסדת על בסיס המוסר ( פסוקים ח-יד , ( והוא מסיים בהבטחה : _'כה אמר ה , ' שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם , ונקראה ירושלם עיר האמת והר _ה' צבאות הר _הקדש' ( ח ג . ( זכריה דוחה אפוא את הציפיות המשיחיות אל עתיד בלתי מוגדר , ובכך הוא מבקש לרפות את המתח _המשיחי המדיני , שהיה בו כדי לסכן את מעמדם של שבי ציון בשל חשדנות השלטונות הפרסיים . אכן , הוא ניתק את השלמת בניין המקדש מכל הקשר משיחי , אך האמונה כי בית המקדש הוא מקום משכנו של אלוהים עלי אדמות הייתה משותפת לו ולכל בני דורו .
|
|