|
|
עמוד:189
כי יפלא ממך דבר למשפט ... וקמת ועלית ... והגידו לך את דבר המשפט , ועשית על פי הדבר ... ככל אשר יורוך . על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט ... לא תסור מן הדבר ( דברים יז ח ואילך , ( נאמר בישעיהו : הדבר אשר חזה ... והלכו ... ואמרו לכו ונעלה ... ויורנו ... ונלכה ... כי מציון תצא תורה , ודבר ה' מירושלים , ושפט ... ( ישעיה ב א ואילך . ( מסתבר אפוא שהשלום העולמי המיוחל אינו אלא הרחבה אוניברסלית של השלום השורר בתוך ישראל ( השווה גם ישעיה לג כ . ( הגויים מצטיירים בדמות דיוקנם של עולי הרגל , המבקשים בירושלים את דבר ה , _' היינו את דבר המשפט ואת ההוראות , את התורה המלמדת אותם אורחותיו ודרכיו . החידוש הגדול של פרשה זו , שעליו העיר כבר קויפמן * , נעוץ בהנחה כי לעתיד לבוא יקבלו הגויים את אמונת ישראל ; _קויפמן מדבר על התשובה האסכטולוגית של הגויים . אך אין זאת בבחינת מהפכה במחשבה האנושית כי אם בעיקר בתחום המעשה וההתנהגות . לא ההודאה העיונית בקיום אל אחד הוא העיקר , כי אם הנכונות ללכת בעקבותיו של אלוהי ישראל . על מהפכה זו בהתנהגות האנושית , הקשורה בירושלים , אמר ירמיהו : והיה כי תרבו ופריתם בארץ , בימים _ההמה , נאם ה , ' לא יאמרו עוד ארון ברית ה , ' ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו , ולא יפקדו , ולא _יעקזה עוד . בעת ההיא יקראו לירושלם כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים לשם _ה' לירושלם ולא ילכו עוד אחרי שךרות לבם הרע ( ירמיהו ג טז-יז . ( ירמיהו משלים כאן את דברי ישעיהו , בציינו את תשובת הלב של הגויים כסיבה למהפך השלום שלעתיד לבוא . בדומה למרומז בספר דברים על שיכון או שימת שם _ה' במקום הנבחר , ובדומה להתעלמותו של בעל משנה תורה מן הכפורת והכרובים , מנתק אף ירמיהו את נוכחות _ה' שלעתיד לבוא מכל חפצי פולחן ואף מן המקדש עצמו , שכן ירושלים כולה תהיה כיסא ה , _' כאשר ייקוו אליה המוני הגויים לשם ה . _' אכן , זוהי המסורת האסכטולוגית האידילית , הבאה כנגד המסורת האסכטולוגית בעלת האופי הקטסטרופלי . מסורת אחת נולדה על ברכי החוויה המרוממת של עולי הרגל בישראל , והאחרת קמה מתוך האימה הטראומטית של תושבי ירושלים מפני אויבים חיצוניים שאיימו על חייהם במשך ימי בית ראשון . שתיהן סובבות על המשמעות הדתית של ירושלים והמקדש . הטרנספורמציה האסכטולוגית הנזכרת של האמונה בנצחיות ציון וירושלים עלתה בד בבד עם ההתנאה המוסרית של מסורת זו בנבואה הקלאסית . לראשונה שומעים אנו על _התנאה מוסרית בתהלים קלב _יב-יג . בעל המזמור כורך את נצחיות ציון בנצחיות מלכות בית דויד ומתנה את שתיהן בהתנהגותם של מלכי בית דויד : _2 _? ראה : קויפמן , תולדות האמונה , ג , _עמ' . 205-202 _, _40-39
|
|