|
|
עמוד:183
אלהים , אלי , צמאה לך נפשי בארץ ציה ועיף כן בקדש חזיתיך אשרי תבחר ותקרב נשבעה בטוב ביתן _: אתה _אשחךןל כמה לך בשרי בלי מים לראות עזך _וכבודן _; ( שם סג _ב-ג ) _ישכן _חצריך קדש _היכלןל ( שם סה ה ) שם מוצא אדם מחסה ומקלט מפני אויבים ורודפים ( שם ג ; ה ; ט יב ואילך ; _כז ה ואילך ; ועוד . ( שם הוא מבקש תשועה ממחלה ( מלכים א , ח לז . ( במקדש הוא שופך לפני אלוהים את לבו בשעת מצוקה , כחנה אם שמואל . שם מתאספים בימי בצורת ( ירמיה יד ) ובימי רעב ומלחמה ( מלכים א , ח לג . ( שם התפלל המלך חזקיהו בשעת צרה לאומית גדולה ( ישעיה לז א ואילך ; מלכים ב , יט טו-יט . ( שמה באו להודות לה' על תשועתו ולהלל את מלכותו ( תהלים עה ; פו ; _ועוד . ( החוויה הקיבוצית של תפילה בציבור עולה ממזמורים אחדים , כגון מב ה ; מז ; מח ; _קכב ; ועוד . נוצר קשר אינטימי בין המתפללים , המתכנים 'עבדי ה : ' הללו את שם ה' שעמדים בבית ה' רגלי עמדה במישור הללו עבדי ה' בחצרות בית אלהינו ( שם קלה _א-ב ) במקהלים אברך ה' ( שם _כו יב ) חוויית עולי הרגל המבקשים _'לראות פני אלהים' מתוארת לפעמים בלשונות _אנתרופומורפיות מיוחדות במינן , עדות ללהט האמונה , כגון : אחת שאלתי מאת ה' שבתי בבית _ה' לחזות בנעם ה' אותה אבקש כל ימי חיי ולבקר בהיכלו ( שם כז ד ) עניין חברתי מיוחד נודע להיבט המוסרי של קרבת אלוהים . ההשתתפות בעלייה לרגל ובתפילה בציבור בבית המקדש היא זכות גדולה , שרק חסידים זוכים לה , בייחוד כאלה הנוהגים כלפי הזולת לפנים משורת הדין . על רקע זה התפתחה חסידות עממית , המוצאת את ביטויה , למשל , בתהלים טו ; כד . המשורר שואל : ה' מי יגור _באהלך מי ישכן בהר _קדשך ? ( טו א . ( והוא עונה :
|
|