|
|
עמוד:176
ביום גמר מלאכת המשכן כיסה אותו ענן הקטורת 'וכבוד ה' מלא את המשכן ; ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן , וכבוד ה' מלא את המשכן' ( שמות מ _לד-לה ; והשווה : שם כט מגמו . ( אכן , לפי המסורת הכוהנית המשתקפת בכתובים אלה , נוכחות ה' או _'כבוד ה" מסומנים על ידי הענן אשר על האוהל . משם ירד _ה' מדי פעם בפעם כדי להיוועד למשה מבין שני הכרובים . זוהי התקופה האידיאלית , שבה ה' שכן בתוך בני ישראל ( שמות כה ח ; כט מה ; ועוד הרבה . ( מטעם זה , כך מסופר , בתחילה דחה אלוהים את תוכניתו של דויד לבנות בית אלוהים , כלומר מקדש קבוע ועומד : ' כי לא ישבתי בבית למיום _העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה , ואהיה מתהלך באהל ובמשכן' ( שמואל ב , ז ו . ( אכן , לפי המקורות הסיפוריים והפיוטיים הקדומים נדד המשכן מבית אל ( שופטים כ _יח וגו , ( ' לשילה ( שופטים _כא יט ; שמואל א , א ג ואילך , ( ואף נאמר שבנו מזבח במצפה והקריבו שם _קרבנות ( שופטים כא א ואילך . ( אך נוכחות ה , ' המרומזת לפעמים בביטוי 'לפני ה" ( שמות _כח ל , ועוד הרבה , ( כרוכה הייתה בארון . לכן הוציאוהו בשעת מלחמה , הרי _ה' הוא 'איש מלחמה' ( שמות טו ג ) הצועד לפני עמו ( שופטים ה ד ) כך יוצא גם לפי שיר מסע הארון , שהוא קטע פיוטי קדום ; נאמר שם : ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך רבבות אלפי ישראל ( במדבר י לה-לו . ( ויהי בנסע _האדן ויאמר משה : קומה ה' ובנחה יאמר : שובה ה' יתרה מזו , ה' הוא המפקד העליון של צבא ישראל ; כל המתגייס לצבא ישראל בא 'לעזרת ה' בגבורים ; ' יהושע נפל על פניו ארצה כאשר התגלה לפניו ביריחו _'שר צבא ה" ( יהושע ה יד . ( כאשר הוציאו את הארון למלחמת אבן העזר , קיבלוהו במחנה בתרועת מלך : 'ויךעו כל ישראל תרועה גדולה _ותהם הארץ' ( שמואל א , ד ה , ( ואפילו פלשתים ידעו כי 'בא אלהים אל המחנה' ( פסוק ז . ( זאת המשמעות ההיסטורית הקונקרטית של המשפט 'ואהיה מתהלך באהל ובמשכן' ( שמואל ב , ז ו-ז . ( לתפיסה זו של ההנהגה _האלהית 'הישירה' השלכות מכריעות על המנטליות הפוליטית 3 והפולחנית הקדומה . בהקשר זה אנו מעוניינים בהיבט השני בלבד , היינו במשמעות _הדתית הפולחנית : לפי ויקרא יז , כל שחיטה , אפילו לצורך אוכל נפש בלבד , היא שחיטת קודשים . פירוש הדבר : אדם הזקוק לבשר לצרכיו הפרטיים חייב לשחוט את קרבנו _'פתח אהל מועד ... לפני משכן ה" ( ויקרא יז ד , ( קרבן שלמים לה . ' חל איסור גמור לשחוט במקום אחר , מהטעם : 'ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעיךם אשר הם זנים אחריהם' ( שם פסוק ז . ( שכן המחנה נטמא על ידי חטא העגל והשכינה הסתלקה מאוהל מועד שבתוך המחנה . משהוציא משה את אוהלו הפרטי אל מחוץ למחנה נועד בו ה . _' לפיכך הוא קרא לאוהלו הפרטי בשם אוהל מועד . בכך יצר מחבר הפרשה הרמוניזציה בין מסורת זו , הבאה לשם עילויו של משה , ובין המסורת העיקרית על אוהל מועד שבתוך המחנה , כי שם נועד ה' למשה כשהוא מדבר בין שני הכרובים . לפרטים נוספים על פרשה זו ראה גם : _10- ת _6 $ _1 _ס _< _1 _מ _3 _§ _מ _16 _\ _1210 _ת" _, _מ _11 _מ _513 _מ 8 . 6 . _1 _^ _06 _\* _' _6 _, _מ , _1 _( _161 י _ע _< _16 _מ _011 _^ - _3 _86 _] _01 _מ 0 / _1110 _001 _( _16 _מ _1 811 _> _11001 _, _2 _^/ _. _4 _" _06 _" _< _110 _ז _-011 _\> _6 _8111 _( _116 _$ _1 _ז _0 _ק _1 _ח _. _€0 קק 1980 , _מ _0116 _ _1 _< _11 _ט _6 _א _65 _, _ז _11 _ז _-16 _? _1101 _111610 _ז _0 _, _503-516 ושם ספרות . _3 ראה : אופנהיימר , הנבואה הקדומה , _עמ' . 137-121
|
|