מקדש שלמה והמקדשים בתקופת הברזל

עמוד:171

מקדש שלמה והמקדשים בתקופת הברזל מרביתם של אתרי הפולחן שנחשפו עד כה בחפירות ארכיאולוגיות בתקופת הברזל בארץ ישראל כוללים חדרי פולחן קטנים , או מכלולים של חפצים פולחניים , שזיקתם למבנה פולחני לא התבהרה . עם כל חשיבותם של שרידים אלה לניתוח הפולחן ביהודה ובישראל בתקופת המלוכה , אין הם שופכים אור על תיאור מקדש שלמה . יוצאים מכלל זה רק שני אתרים שבהם נחשפו שרידים של מבנים פולחניים , והם ערד ודן . חשיפתו של המקדש הישראלי במצודת ערד בשנת 1962 הציבה בפני החוקרים לראשונה את האפשרות לערוך השוואה בין תוכנית מקדש שלמה לבין תוכניתו של מקדש שהוקם בישראל באותה התקופה . המקדש בערד בנוי היכל בצורת חדר רוחב שמידותיו 10 . 5 על 2 . 7 מ . ' במרכז הקיר האחורי של המקדש בולטת גומחה קטנה המשמשת כדביר ( איור . ( 13 בגומחה נמצא מסד אבנים מוגבה , ולידו נחשפה אבן מוארכת , ששוליה מעוגלים ועל פניה שרידי צבע אדום ; זו שימשה ללא ספק כמצבה . על המדרגות שהובילו אל הדביר נמצאו שני מזבחות אבן קטנים , קעורים במקצת בחלקם העליון . המצבה והמזבחות היו מונחים על צדם ומכוסים , יחד עם כל המקדש , בשכבת עפר עבה . לאורך קירות המקדש נקבעו ספסלים , ששימשו בוודאי להנחת מנחות . בחזית המקדש הייתה חצר גדולה , מוקפת קיר אבן , ובמרכזה מזבח גדול להעלאת קרבנות , עשוי אבני גוויל . בדיקה מחודשת של ההשתכבות באתר מעידה כי תקופת השימוש במקדש הייתה קצרה יותר ממה שסברו החופרים קודם לכן . המקדש היה בשימוש במהלך קיומן של שתי שכבות בלבד : שכבות _x _ו _. _^ _313 . 84 _ק _011 _( _1 801 _)^ _101110 , _11 , _01110380 1927 _, _62 לרשימה מלאה של אתרים אלה ראה : ¥ . 81111011 , ת _15 1 _מ _6 _ת _08 _20 _( _1 _01111 _£ _161 _ת _3 _ו _0 _( _1 _ח _§ _2 _\ _$ _3 _מנת 1 י _0510 _קח , ¥ . _\ _1 . _01-055 _( _6 _( _1 _. _) _, _5 _?/ י _6 _מ 1 _ז _" _* _7- _. _$ _0 _0 _' 0 / ? _3105 _מ _1 _*? _- _? _1 _# _) _, _14 _" _ו _0 _!/** _" _-00 _>! _$ _111€ _8 _*> _6 _< _1 _§ _0 _\ _1 _/\ _ח _11 _) _מ _0 _\ _1 1900-1975 , _€3 _ז _011611 _( _01 _^ _€5€0 147-157 _. קק _" 1979 , אהרוני , ערד : כתובות ומקדש , עמי _** . 22 _ז' הרצוג , 'תל המצודות בערד , ' ר' _עמיוץ דד הרצוג ( _עורבים , ( ערד , תל אביב , 1997 _עמ' . 292-111 עמודי אבן , כנראה ללא תפקיד מבני , נתגלו במקדש עין _ךךה בצפון סוריה , שתואר לעיל . עם זאת , אץ מקבילות ארכיאולוגיות ברורות לעמודים מנחושת . סרגון מלך אשור מזכיר בסיסים מנחושת , בצורת זוג אריות שעליהם ניצבו עמודים עשויים עץ ארז , שהוקמו באולם הכניסה המכונה 'בית _ח'לני . ' הכתובות מדגישות את תפקידם של העמודים בתמיכת פתח הכניסה . על כיוון השפעה פניקי מצביעה העדות הטקסטואלית המקראית , המספרת כי העמודים נעשו על ידי חרש נחושת פניקי מצור . מקורותיו של מקדש שלמה , אפוא , מגוונים למדי : תוכניתו הבסיסית מושפעת מן המקדשים מטיפוס _המגרון שנפוצו בצפון סוריה , ואלה השפיעו גם על 'מקדשי המגדל' מסוף תקופת הברונזה התיכונה ומתקופת הברונזה המאוחרת בשכם ובמגידו . לתוך מבנה האורך שולב דביר עשוי עץ , אולי בהשפעת המסורת המקומית על אודות המשכן העשוי עץ ששימש כמבנה פולחני לפני הקמת המקדש .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא