מקורותיה של תוכנית המקדש

עמוד:170

16 . 5 מ . _' המקדש היה בשימוש במשך תקופה ארוכה , כ 600 שנה . בשלבו הראשון כלל חדר כניסה רוחבי וחדר עיקרי בצורת חדר אורך , שבירכתיו גומחה לפסל האל . בשלביו המאוחרים הופרדו תאים סגורים משני צדי הכניסה , ששיוו לו צורה של _'מקדש מגדל' ( איור . ( 9 לדעת ע' מזר , מקדש 2048 המשיך לשמש בשלב מתקדם של תקופת הברזל א . 'מקדש מגדל' שני נחשף בשכם ; מידותיו 26 . 3 על 21 . 2 _מ' ועובי קירותיו 5 . 1 מ . ' בשלבו הראשון נחלק האולם העיקרי על ידי שני טורים של בסיסי עמודים . בחזיתו נמצאו שני חדרים , ששוחזרו כמגדלים ( איור _ס _. _(! עד כה לא נמצאו בארץ ישראל מקדשים מתקופת הברונזה המאוחרת אשר בהם חדר כניסה בין שתי אומנות ( אנטות ) בולטות . המקבילות הארכיאולוגיות לנוהג זה מקורן בצפון סוריה . על שכיחותו של מקדש האורך שבו חדר כניסה בעל חזית פתוחה מעיד גם המקדש בתל תעינאת , שזמנו מן המאה _הח' לפסה"נ . ( איור ( 11 בחזית המקדש בתל תעינאת הוצבו שני עמודים מונומנטליים על גבי בסיסים מעוטרים . לתקופת הברזל ב שייך גם השלב השלישי של המקדש בעין דרה , הכולל את המבנה הצדדי המקיף אותו משלושה צדדים . הכניסה למקדש הובילה במדרגות אל פתח בעל מזוזות מדורגות , שבתוכו ניצבו שני עמודים בקוטר של 1 . 1 מ . _' באבני המפתן נחקקו טביעות רגליים ענקיות באורך של 97 ס"מ וברוחב של 35 ס"מ : זוג טביעות בחזית ומאחוריהן טביעה של רגל שמאל . טביעה נוספת — של רגל ימין — נחקקה על המפתן המפריד בין האולם הקדמי והאולם העיקרי . חדר הכניסה גודלו 15 . 5 על 6 . 0 מ . _' פותות לצירי הדלתות נקבעו בצדו הפנימי של פתח הכניסה למקדש . המבנה הצדדי המקיף את המקדש בעין דרה מורכב משורה של חדרים מלבניים , מחוברים בפתחים , כך שניתן היה לעבור דרכם סביב המקדש . בניין זה הוא המקבילה הראשונה לבניין הצדדי במקדש שלמה שנחשפה בחפירות ארכיאולוגיות . המקדש מכוון ( בסטייה קלה ) ממזרח למערב ( איור . ( 12 הדביר העשוי עץ במקדש שלמה מתקשר בבירור עם המסורת המקראית על המשכן , המתואר כמבנה פולחני עשוי לוחות עץ ( שמות _כו . ( תיאור המשכן בספר שמות שייך למקור _הכוהני , שזמן חיבורו נתון במחלוקת החוקרים . לדעת פרידמן , המשכן עצמו הוכנס לתוך הדביר , והוא רואה בהתאמה בין מידותיהם הוכחה לקדמותו של תיאור המשכן ואף לקדמותו של המקור הכוהני . לדעתי , הזהות בין אורך המשכן ( המשוער (! ורוחב הדביר אינה מספקת כדי לאשש טענה זו . בכל מקרה , הממצא הארכיאולוגי אינו יכול לתרום להבהרת הסוגיה , מכיוון שחלקי העץ במקדשים לא השתמרו . מוטיב העמודים כיסוד עיטורי בחזית המקדש אינו זר לתרבות הבנייה בארץ ישראל ובסוריה . 80-102 _. קק _6 _* _' _¥ _0 _* 1965 , _א _* _811 _> _11001 _00 _' _, שם , ציור . 47 י _0 _/ 5 _םיעתן _1 _(( _16 _ז _0 _^^ _0 _^^ _x 1 _ע _0 _$ _, _£ _x _^ _0 _ח 1 . 11 . _0 . _* _131 ק 53-55 , _. קק _* _" 103 _4 _> _11100 _? _1 _, 11 , _011 _< _: _3 _£ _0 1971 , ר '' א פרידמן , מי כתב את התנ '' _ך , תל אביב , 1995 _עמ' . 166-155 ודאי שאין לראות בטענה זו הוכחה מכרעת לקדמותו של המקור הכוהני . _54 ע' דונאייבסקי _וא' _קמפינסקי _, 'מקדשי _מגידו , ' ארץ ישראל , יא ( תשל '' ג , ( _עמ' , 29-8 ציורים . 20-16 _55 הכינוי _'מגדל מקדש' ניתן למקדשים בשכם ובמגידו לראשונה על ידי ב' מזר , 'מגדל , ' א"מ _, ד , טורים _56 . 635-633 ע' מזר , מקדשים , _עמ' , 144 מציע לייחס את שלב השימוש האחרון כמקדש לשכבה _0 _/ _0 _57 . \ 1 _? _ו _{ _ק _1 _: _1116 _810870 _ח 0 . £ . _^ _118 _111 _, _5 _) _160 _} _16

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר