|
|
עמוד:165
מקורותיה של תוכנית המקדש התפתחות המחקר הארכיאולוגי העמידה לרשות חוקרי מקדש שלמה מקורות חדשים מרחבי המזרח הקדום . גילויים של מקדשים באזורים שונים עודד את החוקרים להצביע על קווי דמיון בינם לתיאור מקדש שלמה . בסקירתו המפורטת הראה בוסינק כי מפעם לפעם הועלו הצעות לקשור את מקורה הארכיטקטוני של תוכנית המקדש עם השפעות ממצרים , מאשור , מאנטוליה , מפלשת , מסוריה ומפניקיה . חשיפת מקדשים בחפירות החדשות יותר בחצור ובערד הולידה מגמה דומה . המקדש הכנעני בחצור , שכלל שלושה מרחבים , פורש על ידי _י' _ידין כאבטיפוס למקדש שלמה . חשיפת המקדש בערד , שהקמתו יוחסה לימי שלמה , הביאה את _י' _אהרוני למסקנה כי הוא דומה בתוכניתו הכללית למקדש שלמה . מניתוח התוכנית של מקדש שלמה על פי הדיון דלעיל עולות מסקנות שונות _' . הבית' הוא יחידת המבנה הבסיסית של המקדש . החלוקה התפקודית לאולם , היכל ודביר תרמה לעיצוב תת המרחבים במקדש , אך לא השפיעה על המבנה העיקרי . האולם לא היה אלא רחבת כניסה בפתח המקדש , ואילו הדביר היה מבנה מעץ שהוקם בתוך המקדש . חידוש זה , הקשור בעיקר בתפנית שחולל פרסום מחקריו של בוסינק , מאפשר למקד באופן יעיל יותר את שאלת מקורותיו הארכיטקטוניים של המקדש . משהתברר כי היחידה המרכזית במקדש היא 'הבית' וכי הדביר אינו אלא יחידת משנה בתוך הבית , העשויה עץ , ניתן היה לזנוח את העקרון של 'חלוקה משולשת' ואת כל ההצעות שהקבילו בין המקדש למבנים של שלושה מרחבים . בהתחקות אחרי מקורותיה של תוכנית המקדש יש לעמוד , אם כן , על תולדותיהם של מקדשים מטיפוס בית האורך , כלומר מבנים הכוללים מרחב מלבני מקורה , שהכניסה אליו נמצאה בקיר _43 י' ידין , _חצור — 'ראש כל הממלכות האלה _/ תל אביב _** . 1975 י' אהרוני , 'ערד , ' אנציקלופדיה לחפירות _ארכי אולוגיות בארץ ישראל , _עמ' . 476 _41 ט' דוחן , 'אופני "מכונה" ממבנה פולחן בתל _מיקנה-עקרוך , _ארץ ישראל , _כג ( _תשנ"ב , ( _עמ' _42 . 154-148 בוסינק , מקדש שלמה . קוטרו עשר אמות ועומקו חמש אמות ; הוא ניצב על שנים עשר בקר , שלושה בכל כיוון . בתיאורי הים בספר מלכים נזכרים פקעים מתחת לשפתו , ונפחו אלפיים בת , שהן כ 44 אלף ליטר ( מלכים א , ז כג-כו . ( התיאור בספר דברי הימים מזכיר עיטור בדמות בני בקר ונפח של שלושת אלפים בת , שהן _כ 66 אלף ליטר ( דברי הימים ב , ד ה . ( מסתבר כי התיאורים מכוונים לשני מתקנים שונים שהוכנו בפרקי זמן נפרדים . אגן סגלגל בנוי מאבנים שנמצא בחצר המקדש בערד , בקרבת מזבח הקרבנות ( שכבה _, _( _15 _( שימש כנראה לתפקיד דומה . המכונות היו למעשה _כנים לכיורים שבהם נרחץ 'מעשה העולה' ( שם ד ו . ( על פי גודלם המוגבל הם נועדו לחלקים מכותרים של בעלי החיים שהוקרבו . תיאור העיטורים בדפנות הכיור , בדמות אריות , בני בקר וכרובים , מזכיר כנים ממתכת שמצאו בקפריסין . שרידים של גלגלי המתכת של כנים כאלה נתגלו לאחרונה גם בארץ ישראל , בעקרון ( תל מקנה , ( במבנה , 350 המתוארך לסוף המאה _הי"ב או לראשית המאה _הי"א לפסה '' נ .
|
|