|
עמוד:164
ההיכל ( שם ו לג ) ולכרובים _שבדביר ( שם ו _כג . ( על קיר החצר הפנימית נאמר שנעשה 'שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים' ( שם ו לו . ( קורות העץ ששולבו בין נדבכי הגזית נועדו לקשור את האבנים לאורך הקיר , וגם לאפשר למבנה גמישות ועמידות רבה יותר בעת רעידות אדמה . גם שיטה זו הייתה מוכרת בתקופת המלוכה , והיא נמצאה _בחצור , במגידו , בשומרון _ובדן , היא יושמה גם במקדש זרובבל : _'נדבכץ די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת' ( עזרא ו ד . ( בצלעות הארזים שציפו את הקירות גולפו עיטורים בסגנון הפניקי שהיה מקובל באותה תקופה : כרובים , תימורות ( ענפי תמר מסוגננים , ( פקעים ( כפתורי פרח סגורים ) ופטורי ציצים ( כנראה פרחים שנפתחו . ( הגילופים צופו בזהב : 'כל הבית צפה זהב עד תם' ( מלכים א , ו כב . ( כלי המקדש אבזרים ומתקנים רבים הוצבו במקדש , הן כדי לבטא את משמעותו הסמלית והן ככלים לשימוש היומיומי . בכניסה לאולם ניצבו , כאמור , העמודים 'יכין' ו'בועז ; ' הכותרות העגולות שבראש העמודים — 'גולות הכותרת' — היו מעוטרות בשכבות של רימוני נחושת , שני טורים של מאה רימונים בכל כותרת ( שם ז מא-מב ; דברי הימים ב , ד יב-יג . ( רימון משנהב _שנ' אביגד קשר עם 'בית ה" בירושלים ממחיש ככל הנראה את צורתם של רימונים אלה . בהיכל ניצבו עשר מנורות זהב , ובהן נרות זהב , חמש מכל צד של פתח הדביר . המנורות האירו את פנים ההיכל בשעות החשיכה , והגבירו את האור ביום ( מלכים א , ז מט ; דברי הימים ב , ד כ . ( על אלה נוספו בהיכל מזבח הזהב להעלאת קטורת ושולחן הזהב ( מלכים א , ז מח ) או עשרה שולחנות זהב ( דברי הימים ב , ד ח ) ל'לחם הפנים . ' בדביר ניצבו הארון והכרובים . הכרובים נעשו 'מעשה צעצעים' ( שם ג י , ( מושג טכני שאינו מחוור לנו , וצופו בזהב . הם ניצבו עם פניהם לכיוון ההיכל , כנפיהם פרושות לכל רוחב הדביר . בחנוכת המקדש הוכנס לדביר ארון ברית _ה' והוצב מתחת לכנפי הכרובים ( מלכים א , ח ט ; דברי הימים ב , ה ב-י , ( ובתוכו 'שני לחות האבנים אשר הנח שם _משה' ( מלכים א , ח ט . ( בחצר המקדש עמדו מזבח גדול לקרבנות , ים הנחושת ועשר 'מכונות' שעליהן ניצבו עשרה כיורים ( שם ז כג-לט ; דברי הימים ב , ד א-ו . ( אפשר כי מזבח הנחושת , הנזכר רק בספר דברי הימים , הוא המזבח שהעמיד אחז בהשפעת דמשק ( _מלכים ב , טז י-טו , ( ואילו המזבח שבחצר המקדש היה דומה לזה המתואר במשכן ( שמות _כז ח . ( הממצא הארכיאולוגי — אמנם באתרים שמחוץ לירושלים — עוד הגביר את המבוכה , משחשף נתונים סותרים : המזבח שנחשף במקדש ערד עשר מאבני גוויל ואדמה , קרנותיו — אם היו — לא השתמרו . לעומת זאת , המזבח בתל באר שבע עשר מאבני גזית , מעובדות ומוחלקות בקפידה רבה . ים הנחושת נועד לרחצת הכהנים במסגרת טקסי הפולחן ( דברי הימים ב , ד ו . ( צורתו עגולה , _39 אהרוני _, _ערד : כתובות ומקדש , _עמ' . 22 _י _1116 _* _101716 _( _1 _^ _1131 0 / _8661- _4 י _1 _, _מ 2-6 _¥ . _411310 . קק 3 _' , _3 _, _47-, 37 ( 1974 ) , _ג _81161 _37 שילה ( לעיל , הערה , ( 36 _עמ' _38 . 61 נ' אביגד , 'רימון מ"בית יהוה" ועליו כתובת , ' ד' עמית _ור' גונן ( עורכים ) ( לעיל , הערה , ( 27 _עמ' . 89-82
|
|