|
|
עמוד:161
אמות כעומק האולם ( יחזקאל מ מט ) עשוי לנבוע משינוי בעומק האולם במשך שנות קיומו , או מנטייתו של הנביא לסכימטיות , כך שאורך המקדש היה מאה אמה . הקושי מתעורר באשר לגובה האולם . המקור היחיד , בספר דברי הימים ב , ג ד : 'והגבה מאה ועשרים , ' אינו סביר . אין זה מתקבל על הדעת כי דווקא חדר הכניסה יהיה גבוה פי ארבעה מגובה המקדש עצמו . דרכים אחדות הוצעו לתירוץ הקושי הזה . יש המתבססים על תרגום השבעים , הגורס במקום זה 'אמות עשרים . ' תיקון זה סביר מבחינת הנוסח , שכן נוסח המסורה חסר את הכינוי 'אמות' והצירוף 'אמות עשרים' חוזר באותו פרק מספר פעמים . אולם בתיקון כזה יש גם קושי : הוא אינו מאפשר את הצבת העמודים _'יכין' _ו'בועד בחזית הכניסה , מכיוון שגובהם היה עשרים ושלוש אמות . בוסינק מעדיף את תיקון הנוסח ל'חמש ועשרים' _וכך משחזר את גובה האולם . חוקרים אחדים מתעלמים כליל מן הנתון המקראי ומשחזרים גובה אחיד לאולם וליתר המקדש . ייתכן כי הפתרון לבעיה זו נעוץ בסברה כי לאולם לא הייתה תקרה כלל והוא הוגבל רק בשני קירות צדדיים , כהצעת אהרוני . הצעה זו מסבירה את העדר ציון הגובה לאולם בספר מלכים , שכן לא היה זה חדר של ממש אלא רק מרחב מוגבל בשני קירות נמוכים ( איור . ( 2 בשל העדר הקירוי ניתן לשחזר את גובהם של הקירות התוחמים את האולם בחמש אמות , וגם עוביים לא עלה על 3-2 אמות . העדר תקרה לאולם הולם גם את הטקסט המקראי , המדגיש את פחיתותו של האולם : אין הוא חלק מן _'הבית' אלא אגף שהוקם 'על פני _הבית' ( מלכים א , ו ג . ( בכך אני משנה את הצעת השחזור הקודמת : ז' הרצוג , 'מקדש שלמה , ' ר' עמית _ור' גונן ( _עורכים , ( ירושלים בימי בית ראשון ( עידן , _, ( 15 ירושלים תשנ '' א , ציור _בעמ' . 75 _24 בוסינק , מקדש שלמה , איור _25 . 52 כך ואטצינגר ( לעיל , הערה , ( 19 וייבין ( לעיל , הערה 26 . ( 18 אהרוני , _ערד : כתובות ומקדש , _עמ' . 22 איור . 2 הצעת שחזור מקדש שלמה ( _על פי ז' הרצוג )
|
|