|
|
עמוד:153
_כא ד ואילך , ( ומן הסתם היה שם גם שולחן לעריכת הלחם לפני ה . _' במשכן עמדה מנורה אחת בעלת שבעה קנים , ואף בשילה היה _'נר _אלהים' ( שמואל א , ג ג ) שבער במשך הלילה עד שכבה בבוקר . כמו במשכן ובשאר המקדשים בישראל , אף במקדש שלמה היו הכלים האלה כלי הפולחן העיקריים ובהם מילאו הכוהנים את תפקידם היומיומי כמשרתי ה . ' לצד הכלים האלה , שראוי למעשה לכנותם 'רהיטים , ' היו כלים משניים , ששימשו כאכזרי לוואי בקיום הפולחן . הכלים הרשומים במלכים א , ז מח-נ מתחלקים בין שלושת הרהיטים . הפרח , הנרות היו שייכות למזבח והמלקחיים היו שייכים למנורות ( השווה שמות כה לז-לח . ( הכפות והמחתות הקטורת ( השווה מחתות קטורת , ויקרא י א ; טז יב , וכפות קטורת , במדבר ז יד וכר . ( נותרו ספות , מזמרות ומזרקות . הספות היו כלים לנוזלים ולמשקאות , כפי שעולה מטקסטים אכדיים , כגון ההוראות למנחות התמיד במקדש אנו שבעיר ארך , שם נאמר 'יום יום ... שמונה עשרה ספות זהב _1111111381 _) _קק _( _33 תערוך על שולחנו של אנו' _. _( _8400 _, _75 _: _2 _) הספות מקבילות לקשות הנסך שהיו על שולחן לחם הפנים במשכן ( שמות כה כט . ( המזרקות היו , אולי , כלים להגשת מנחה ( השווה במדבר ז יג ) או לשתייה ( השווה עמוס ו ו , ( או כלי קיבול לנוזלים בדומה לספות . בניגוד לדעות הרווחות במחקר המודרני , המזמרות לא היו מספריים לגזירת פתילי הנרות , כי אם כלי נגינה , כפי שהבינו כבר כל המפרשים היהודים של ימי הביניים . הזמרה קשורה אף היא , ככל הנראה , לשולחן לחם הפנים , שעליו הונחה ארוחת האל . השווה טקסט _אכדי המשקף את הפולחן היומי , ומתאר באופן מיוחד את הנעשה ביום העשירי לחודש תשרי : 'הארוחה הגדולה של הבוקר תוגש , הזמרים יזמרו . הארוחה תוסר והארוחה השנייה תוגש והארוחה תוסר . הארוחה הגדולה של הלילה תוגש והזמרים יזמרו > הארוחה השנייה של הלילה תוגש < הארוחה השנייה של הלילה תוסר , והשער יינעל' . ( 92 : _12-14 _11600 _) לדלתי הבית בסוף רשימת כלי הזהב מוזכרות _'הפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים להיכל . _' כל המפרשים החדשים פירשו את ה'פתות' בשקעים לצירים ( כמו בלשון חכמים , ( או בציפוי לדלתות , והדברים מתמיהים , _שכן אין זה המקום לאזכור כזה — הדלתות וציפוין תוארו קודם לכן ( ו לא-לה . ( ואולם רש '' י מעיר כאן הערה מעניינת מאוד : _'והפתות : מפתחות שמעתי _שמפתחין בהם את המנעול . ' מסתבר שרש '' י כיוון כאן לפשוטו של מקרא . ראוי , כנראה , לתקן תיקון קל מאוד ולקרא _'פתחות' או 'מפתחות , ' וייתכן שקריאה כזאת היתה מוכרת לבעל ספר דברי הימים , המשנה מעט וכותב : 'ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל _זהב' ( דברי הימים הכלים התמיד עולה שפתיחת דלתי ב , ד כב . ( מהזכרת 'מפתחות' בפרשה שעניינה לפולחן המקדש היתה חלק בטקס היומיומי . ואכן אנו קוראים בשמואל א , ג טו : 'וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית ה . " פתיחת השערים בבית השני מתוארת בפירוט במשנה , תמיד ג ו-ז . כמו כן פתיחת דלתות המקדש בבוקר ונעילתם בלילה היתה חלק בפולחן היומי גם במסופוטמיה ובמצרים . האזור הקדוש ביותר במקדש היה הדביר , המכונה גם קודש הקודשים . בתוך הדביר עמדו שני כרובים ענקיים , כל אחד תופש את מחצית רוחב החדר , עשויים עצי שמן ומצופים זהב . הם שימשו אולוגיות , _( _ארץ ישראל , ה ( תשי '' ט : ספר ב' מזר , ( _עמ' . 90-83 _75 ראה : מ' הרן , 'הארון והכרובים ( משמעותם הסמלית , צורתם , בעיית המקבילות הארכי
|
|