|
|
עמוד:149
כלי המקדש במקדש שלמה היו שתי מערכות כלים . בחצר המקדש עמדו כלי נחושת גדולים ומרשימים , מעשי ידי החרש הצורי חירם . בתוך ההיכל עמדו כלי פולחן מזהב , שעשייתם מיוחסת לשלמה עצמו . תיאור כלי הנחושת ארוך ומפורט ( _מלכים א , ז יג-מז , ( ואילו כלי הזהב אינם מתוארים כלל והכתוב מסתפק ברשימת מצאי קצרה ( פסוקים מח-נ . ( והרי מבחינת חשיבותם בפולחן ועצם חיוניותם לתפקוד המקדש , כלי הנחושת פחותים בערכם מכלי הזהב . המקדש עשוי היה להתקיים בלי העמודים , תוך שימוש בכלים צנועים יותר למים , אך על כלי הזהב לא היה אפשר לוותר . אחד מכלי החצר — מזבח הנחושת — לא הוזכר בין הכלים במלכים א , ז , אך הוא מוזכר בספר דברי הימים , ויש להניח שתיאורו הושמט בטעות , כפי שנרמז למעלה . המזבח הזה מוזכר בתיאור חנוכת המקדש במלכים א , ח סד , וכלי שרת למזבח עשויים נחושת ( סירות , יעים ומזרקות ) מוזכרים שם ( ז מה . ( כלי נוסף שהיה במקדש , אף שעשייתו לא הוזכרה , הוא הארון , שהרי הארון היה קיים מזה דורות , ועמד לפני כן בשילה , בקרית יערים ובאוהל שנטה לו דויד בירושלים . לא היה אלא להביאו לבית המקדש ולהעמידו במקומו . בתוך האולם עמדו שני עמודים גדולים ( ז טו-כב ; השווה גם : מלכים ב , כה טו-יז ; ירמיה נב כא-כג , ( שנקראו יכין ובעז . הדעות חלוקות בעניין צורת העמודים , תפקידם ומשמעות שמותיהם . לפי התיאור בספר מלכים , גובה העמודים היה שמונה עשרה אמה והיקפם _שתים עשרה אמה . קוטר העמודים היה אפוא קרוב לארבע אמות , והם חסמו כשליש מחזית הבית . על ראשי העמודים הונחו כותרות שגובהן חמש אמות ( או שלוש אמות , לפי מלכים ב , כה יז . ( על פי פסוק יט נראה שגובה הכותרת היה ארבע אמות . על יסוד זה היו חוקרים שסברו כי לכל עמוד היו שתי כותרות , ואילו אחרים טוענים שפסוק זה עוסק בכותרותיהם של שני עמודים אחרים , שתיאורם השתרבב לכאן בטעות . ברם , מסתבר יותר שארבע אמות הן גובה השושן _ושה'בטך בתחתית הכותרת למטה מהשושן גובהה אמה אחת . גם הגובה הכולל של העמודים יחד עם הכותרות נתון בספק . אפשר שהכותרת היתה מונחת על ראש העמוד , ואז הגובה הכולל היה עשרים ושלוש אמות . אבל אפשר גם שראש העמוד נבלע בתוך הכותרת , ואם כך , הגובה הכולל היה בין עשרים ושלוש לשמונה עשרה אמות . ייתכן _שה'בטך היה החלק בכותרת שהקיף את ראש העמוד , ואם כך , גובהו הכולל של העמוד היה עשרים ושתיים אמות . לפי התיאור בספר ירמיה היו העמודים 'נבוב , ' היינו חלולים , ועוביים היה 'ארבע אצבעות . ' חוקרים רבים נוטים לדעה שהעמודים הללו לא מילאו תפקיד ארכיטקטוני , הם עמדו חופשיים , ולא תמכו בגג ; שכן גובה המקדש היה שלושים אמה בעוד שגובהם של העמודים לא עלה על עשרים בדינים הכוחניים בוויקרא א טז ( והשווה גם : שם ו ג _" . ( לסקירת הדעות ראה : ש' ייבין _, 'יכין ובועז , ' _ארץ ישראל , ה ( תשי '' ט : ספר ב' מזר , ( _עמ' _, 104-97 וגם מאירס , יכין ובועז . _59 ראה הורוויץ , כלי הזהב , _עמ' 164-151 _60 לכלי ברזל ( יעים (? שנמצאו בסמוך למזבח בחפירות תל דן ראה : בירן , הרקדנית מדן ( לעיל , הערה , ( 13 _עמ' 184 ולוח 22 א-ב . ייתכן שיש להשוות את ראש הכד המלא אפר , שנמצא מושקע ברצפה מדרום למזבח , ל'מקום הדשן' המוזכר
|
|