|
|
עמוד:146
זו בתוך זו , וזו עמוקה מזו . גם בעיטורים החקוקים על הדלתות וגם בשימוש בעצי שמן למזוזות יש בדלתות ההיכל מעט _מעיטורי הדביר . בפתח הדביר היו שתי דלתות 'עצי שמן' ( פסוקים לא-לב . ( לא צוין שהדלתות הללו היו עשויות שני 'צלעים גלילים , ' ויש להניח , אם _כן , שכל דלת היתה עשויה קרש אחד בלבד ושהקרש היה שטוח . קרשי עץ שמן רחבים כאלה באו , מן הסתם , מעצים גדולים , שהגיעו לגיל מופלג ואל נכון היו הדלתות יקרות מאוד ; כמו כן , היה צורך לעבד את העץ בתהליך מיוחד , למנוע התעקמות . גם הדלתות האלה היו מעוטרות בכרובים ותימורות ופטורי ציצים . מסגרת הפתח מתוארת במילים 'האיל מזוזות חמשית . ' יש מפרשים את המונח 'חמישית' כמציין פתח בצורת מחומש , שמעליו לא משקוף אופקי אלא זווית חדה ; אחרים סבורים שהכוונה לחמש מזוזות או מסגרות , זו בתוך זו וזו עמוקה מזו . בעלי הפירוש הראשון מצביעים על מטבע מגבל , משנת 218 לפסה"נ , ובה מתואר מקדש בעל פתח כזה . חסידי הפירוש השני מסתייעים במקדש בתל תעינאת שבסוריה , שפתחו מוקף מסגרת המורכבת מחמש מזוזות זו בתוך זו . פתחים מן הסוג הזה נמצאו גם בקברים בקפריסין , וידועים גם מפתחי חלונות בשנהבים . הרבה התלבטו המפרשים והחוקרים בשאלה מה טיבה של המחיצה שהפרידה בין ההיכל _והדביר . יש סבורים שהיה קיר אבן של ממש ; אחרים סבורים שלא הפריד בין החדרים אלא קיר הדביר , שהיה עשוי עץ דק ועוביו לא נחשב . הסבורים שהיה קיר _אבן מצביעים על מקדש יחזקאל , שבו היה קיר של שתי אמות בין החדרים ( מא ג , ( ועל המקדש מתל תעינאת , שגם בו נמצא קיר של ממש . בעלי השיטה הזאת חייבים להניח שהאורך הנקוב של שישים אמות הוא מספר סכימטי , לא תוצאת מדידה ממש אלא צירוף _כעין תיאורטי של ארבעים אמות אורך ההיכל לעשרים אמות אורך הדביר . אין זה _בלתי סביר שהתיאור יכלול נתון סכימטי , תוצאת חישוב בלבד , שכן גם בתיאור הים מצוי נתון כזה ( ז כג . ( כמו כן המילה 'איל' מציינת אצל יחזקאל את הקיר בשני עברי מעבר הפתח ( ראה להלן , ( ומרמזת אפוא לעובי _של ממש . בעלי השיטה האחרת סבורים ששישים האמות באורך הבניין איננו נתון סכימטי אלא ציון מדויק של מידות פנים הבית על שני חדריו . על פי דעתם , מקדש יחזקאל איננו משקף נאמנה את מקדש שלמה ( ראה לעיל ;( והם מצביעים לראיה על מקדשים כנעניים רבים שהם בעלי חדר אחד בלבד . המזוזה המחומשת מוסברת על פי גישה זו בחקיקת ציור של מזוזה כזאת על משטח העץ , כפי שמצאנו מתואר בשנהבים ; ואילו המילה 'איל' מתפרשת באומנה בולטת מן הקיר _1135161 ) ק . ( _48 לפתח כזה בקבר בתמסוס שבקפריסין ראה : שילה , קרם , , 11 לוח . 18 ראה גם את כותרת האבן עם עיטור בדמות חזית של מקדש שנמצא בגבל ואת הריון בפתח המדורג אצל _א' שטרן , 'הבנייה הפניקית בארץ ישראל בשלהי תקופת הברזל ובתקופה הפרסית , ' האדריכלות בארץ ישראל , _עמ' . 261-256 _49 'עץ שמן' מוזכר גם בנחמיה ח טו בסמוך לזית , והיה מקובל לפרשו כעץ _זית או זית בר ( כך תרגום יונתן ורש"י ; וראה גם ישעיה מא יט . ( ואולם רד '' ק ורלב"ג , בפירושיהם למלכים א , כג , הסבירו שעץ שמן הוא מין של ארז . י' פליקס הציע שהוא אורן ירושלמי , הנקרא בארמית של יהודי _כורדיסתאן _'אעא דמשחא , ' דהיינו עץ שמן , הואיל ובאכדית מציינת המילה _0 _חוח _53 ( שמן ) את השרף של עצים מסוגים שונים . אפשר להניח ש'עץ שמן' הוא עץ כלשהו שנוטף ממנו שרף . _* על משמעות המילה 'איל' ראה להלן .
|
|