|
|
עמוד:145
של חלל שהיה מתחת לדביר ! כמו כן אפשר שגובהו הגדול של הדביר לעומת ההיכל נרמז בחזון הכיסא של ישעיהו : ... ' ואראה את ה' ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל' ( ישעיה ו א . ( מלבד שתי אפשרויות אלה , אין זה מן הנמנע _שהדביר היה תלוי בין הקרקע ובין הגג , באופן שהיו גם עליות מעליו , כהצעת דברי הימים , וגם מרתף מתחתיו . אבל נראית דווקא האפשרות הראשונה , היינו שהדביר עמד על הקרקע ושרק מעליו היו עליות . באשר למילים _'לפגימה ולחיצון , ' כנראה השתרבבו לטקסט בטעות ואינן אלא הכפלה מאונכת _* _1 _> _' _) _ק _(^ _: _11103141110213 של התיבות 'מלפנים ולחיצון' שבפסוק הקודם . אם נשמיט מילים אלה , לא ייוותר _סימן לחלל מתחת לדביר , ובלי עדות מפורשת שהדביר היה מוגבה , עלינו להאמין לשאר העדות שלא כך היה . הקירות הפנימיים של ההיכל היו עשויים עצי ארזים , ואילו רצפתו היתה עצי ברושים ( מלכים א , ו טו . ( שני הקירות הצדדיים והקיר הקדמי בצד פתח ההיכל היו מעוטרים ב'מקלעת פקעים ופטורי צצים' ( פסוק יח , ( היינו , בגילופי פרחים סגורים ופתוחים . שלושת הקירות האלה היו מצופים זהב , והזהב ציפה גם את העיטורים . הדביר כולו , על ארבעת קירותיו ועל רצפתו , היה עשוי עצי ארזים . עיטורי הדביר היו מהודרים מאלה של ההיכל . על קירות הדביר מסביב היו ( פסוק כט ) ' פתוחי מקלעות כרובים ותמרות ופטורי צצים' — תימורות במקום פקעים ותוספת כרובים . מסתבר שהקיר שחצץ בין ההיכל לבין הדביר היה מעוטר משני עבריו בעיטורי הדביר , כפי שנלמד מהמילים ' מלפנים ולחיצון , ' שפירושן 'הן בצד הקיר בתוך הדביר והן בצד הקיר שמחוץ לדביר . ' אם כך , הקיר האחורי של ההיכל , שבו היה פתח הדביר , היה שונה במראהו משאר הקירות . כל קירותיו הפנימיים של הדביר היו מצופים 'זהב סגור . ' רצפת הדביר היתה מצופה 'זהב . ' נראה שהקיר שחצץ בין ההיכל לדביר היה מצופה משני _צדיו 'זהב סגור' ( פסוק כ , ( כך שגם מבחינה זו היה קיר זה שונה משאר קירות ההיכל . בפתח ההיכל הוצבו שתי דלתות עצי ברושים ( פסוקים לג-לה . ( כל דלת היתה עשויה שני ' צלעים , ' כנראה קרשים רחבים . ה'צלעים' לא היו שטוחים אלא מעוגלים ' ) גלילים . ( ' על הדלתות היו חקוקים כרובים , תימורות ופטורי ציצים . הדלתות היו מצופות זהב , והזהב כיסה גם את העיטורים . המזוזות היו עשויות עצי שמן והיו 'מאת _ךבעית' ( ז לג . ( יש סבורים שמסגרת הפתח היתה מרובעת , בעלת ארבע צלעות ; אחרים סבורים שמסגרת הפתח היתה עשויה ארבע מסגרות מדורגות , _43 על צורת העיטורים ומשמעותם ראה : סטריינג _/ איקונוגרפיה . _44 המילה 'הבית' בפסוקים כט-ל מציינת את הדביר בלבד , ולא את כל המקדש כולו , כסברת כל החוקרים . פירוש זה מבטל כפילות מדומה בתיאור המקדש . _45 כל החוקרים מפרשים את המילים 'מלפנים ולחיצון' בפסוק כט ו'לפנימה ולחיצון' בפסוק ל כמכוונות לחדר הפנימי ( הדביר ) ולחדר החיצוני ( ההיכל , ( אך הסבר זה גורם לכפילות מיותרת . _46 למונח 'זהב סגור' השווה אכדית _( _11113811 _$ _111 _( _111 _8113 ) _. ק _, _( _010 _, 5 , המציין זהב שעבר תהליך צריפה מיוחד . _47 לפי ש' _ייבין _, 'מקדש , בתי מקדש בישראל , _' א '' מ , ה , טור _, 339 הגלילים הם צירי הדלתות . על דלתות המקדש ראה : _5 _01 _ץ _001 _* _' _3 _ס _\ _1 _? _די , 4 . _\ _111131 _^ , י _16 _קתז _0 _ ד $ י _ח 0 _תז , 5010 ארץ ישראל , כ ( תשמ '' ט : ספר ידין , ( _עמ' . 139 _* _-135 _* _מילרד סבור שהמונחים _'רבעת' ו'חמשית' מציינים את רוחב הדלתות ביחס לרוחב הקירות . רוחבה של הדלת להיכל היה חמש אמות , רוחב הדלת לדביר היה ארבע אמות .
|
|