|
|
עמוד:141
הבית מבחוץ בית המקדש היה בנוי אבן שלמה , לא מסותתת ; בכך נהג שלמה בבניין המקדש על פי המנהג המשתקף ב'חוק המזבח' הקדום ( שמות כ _כא : ( 'ואם מזבח אבנים תעשה לי , לא תבנה אתהן גזית , כי חרבך הנפת עליה ותחללה , _' ובדברים _בז ה-ו : 'ובנית שם מזבח לה' אלהיך , מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל ; אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך . ' ... עם זאת , יסודות הבניין היו אבני גזית ( ה לא . ( מידותיו החיצוניות של המקדש לא נמסרו , והכתוב במלכים א , ו ב , כאילו הבית היה 'ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו , ' מתייחס למידותיו הפנימיות דווקא . כמו כן , המספרים האלה הם סכימטיים , כפי שנראה להלן ( לפי יחזקאל , המידות החיצוניות של מאה אמות באורך וחמישים אמות ברוחב ; אך אין להטיל את הנתונים האלה על מקדש שלמה . הם מתבססים על תוספת אמה אחת לרוחב האולם ואולי תוספת מסוימת לקיר שבין ההיכל לדביר , כפי שכבר הסברנו , ואף לעוביים של שאר הקירות . ( פתח המקדש היה בצדו המזרחי , וציר האורך של המקדש היה _מזרח מערב . בית המקדש עמד במקום גבוה מארמון המלך , כפי שעולה ממספר כתובים המדברים על עלייה מבית המלך למקדש ( מלכים ב , יב יא ; כב ד ; ירמיה _כו י ) ועל ירידה מהמקדש לבית המלך ( מלכים ב , יא יט ; ירמיה לו יב . ( לפני הבית היה 'אולם , ' מבנה רוחב שמידותיו הפנימיות היו עשר אמות ברוחב ועשרים אמות באורך ( כרוחב הבית . ( היו שקשרו את המילה 'אולם' ( הכתובה לעתים 'אילם ( ' למלה האכדית _114 _זז _, _€11 _( _1 שפירושה 'לפני ; _' אך ההשוואה הזאת איננה נראית , משום שבאכדית עצמה משמשת המילה _*//<""" בהטיה _אדוורביאלית בלבד , עם הוראות זמניות ומקומיות כאחת , ואין לה שימוש ארכיטקטוני . גובה קירות האולם לא נמסר , ומקובל שגרסת דברי הימים ב , ג ד , שעל פיה גובה האולם היה מאה ועשרים אמה , נבעה משיבוש טקסטואלי כל שהוא . יש סבורים שקירות האולם היו גבוהים שלושים אמה , כגובה שאר הבניין , והיו שקבעו את גובהם כעשרים וחמש אמות , על פי תרגום השבעים . לאחרונה הוצע שהאולם היה כעין חצר קטנה בפתח הבית , מוקפת חומה נמוכה , כשאר חצרות המקדש והארמון ; והנה , על פי מלכים א , ו לו ; ז יב , החומות האלה היו עשויות ' שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים . ' החוקרים שקבעו את גובה הקירות כשלושים או עשרים וחמש אמות סבורים , בהתאם , שלאולם היה גג נתמך בעמודים 'יכין' ו'בועז ; _' ואילו אלה המנמיכים את הקירות סבורים שהאולם היה פתוח מלמעלה והעמודים האמורים לא מילאו תפקיד ארכיטקטוני . בהמשך תיאור האולם נאמר : _'ויעש לבית חלוני שקפים אטמים' ( מלכים א , ו ד . ( חוקרים רבים סבורים , כדעת _רש"י , שהמילים האלה מתארות חלונות שהיו רחבים ( פתוחים ) מבחוץ וצרים ( קצרים ) יותר מבפנים . תרגום יונתן ורד '' ק מזכירים דעה אחרת במקצת , שעל פיה היו החלונות צרים מבחוץ _' ) סתימן מלברא ( _' ורחבים מבפנים _' ) פתיחן מלגיו . ( _' _י' _ידין ציין שסוג זה של חלון היה _** _מאירס _, יכין ובועז . וראה להלן , _עמ' . 161-160 _י , _2 י _15 _מ _£ _0 _* _' 0 / _00631 _863 _\ י , _מ _80 ק 1 _ז 1101 _ז 57-63 _* 1 . _0 . _. קק _££ _> _, 92 ( 1960 ) , _•/ _27 אך השווה : _6 3 _* _118 _* _1 _ז _16 _ת' _35 _י _\\ _י _, _מ 14 ( 1964 ) _, 8 . _¥ _61 _\ _' _1 , , 17 _10 ? ק 1 _מ _1116 ? _1151 _76 _ח 331-343 ? _01131 1 _. קק
|
|