|
|
עמוד:138
הגיעו כל התפילות והבקשות אל היושב במרומים . בניית המקדש נועדה להבטיח שברכת ה' תהיה על המלך שבנה את המקדש . אך היא מאבדת מערכה המסורתי והמקובל , כך שברכת אלוהים לעם ולבית המלוכה מותנית מעתה בקיום בריתות מצד האל ועל קיום חובות דתיות מצד העם _ותמלך . בני חוג הכוהנים הירושלמיים , לעומת זאת , סברו שאכן שוכן ה' במקדשו , ושכל המקדש חדור קדושה מסוכנת ומדבקת , שמקורה בכבוד ה' השוכן שם ( שמות כט מג-מד . ( הם לא הביעו את רעיונותיהם בתיאור מפורש של מקדש ירושלים , אלא ב'מקור _הכוהני' שנשתמר בתורה . אף יחזקאל בן _בחי הכוהן , שהתייחס על כוהני ירושלים , נתן ביטוי לרעיונות החוג ה'כוהני' בחזון מקדש ירושלים בפרקים ח-יא , וגם בפרקי החוק לעתיד לבוא החותמים את ספרו . המקור הכוהני מתאר בפירוט רב את המשכן שעשו בני ישראל במדבר , אך מסתבר שהתיאור 'מלביש' על אוהל המועד מימי המדבר , שעמד בשילה , צורה חדשה , שאיננה אלא צורתו של מקדש ירושלים בימי אחז או יחזקיהו . על פי תפישת המקור הכוהני , המשכן ( והמקדש בירושלים שהוא סימל ) היה מלא כבוד _ה' משעת השלמתו וחנוכתו ( שמות מ לד-לה ; ויקרא ט ד , ו , כב-כג ; במדבר ז פט ;( ועל ידי זה שכבוד _ה' מילא את המשכן הוא אף שכן בתוך בני ישראל ( שמות כה ט ; כט מו . ( 'כבוד ה , " שהוא מרכיב חשוב במחשבה הכוהנית , איננו דבר מופשט כלל וכלל ' . _כבוד ה" הוא דבר מוחשי , נראה לעין ואנתרופומורפי בעליל . מרחוק נראה ה'כבוד' כאש אוכלת , אך מקרוב יש לו דמות כמראה אדם . יחזקאל רואה את כבוד _ה' יוצא מן הבית לפני החורבן ( יחזקאל יח ; יא _כג ) וחוזר אל הבית העתיד להיבנות ( מג ב-ד . ( רעיון ה'כבוד' לא היה חידוש של כוהני ירושלים וייתכן שהיה ידוע כבר בשילה , כפי שצוין לעיל . כניסת הכבוד למקדש שלמה מוזכרת גם בתיאור ( הקדם כוהני ) של חנוכת המקדש במלכים א , ח י-יא : 'ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית ה . ' ולא יכלו _הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד ה' את בית ה . " המחלוקת בין שתי השיטות האלה התמידה , כאמור , ומצאה את ביטויה בימי הבית השני . הנביא זכריה מחזיק בגישה הכוהנית בעיקר , וכך ניבא ( ב ח-ט ) ... ' פרזות תשב ירושלם ... ואני אהיה לה ... חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה . ' ועוד : ( ב יד ) _'רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם ה" ( וראה גם ח ג . ( הגישה האחרת נתמכת על ידי אחד הנביאים עלומי השם שדבריהם נכללו במחצית השנייה של ספר ישעיה . הוא אומר ( ישעיה סו א : ( 'כה אמר ה' השמים _כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי , ' ונראה שהוא מתפלמס עם הרעיון שהובע בתהלים קלב טו במילים : 'זאת מנוחתי עדי עד , פה אשב כי אויתיה . ' ספר עזרא , בתארו את חנוכת הבית השני , איננו מזכיר אפילו במילה אחת את כניסת _ה' למקדש ; מכאן ששוב לא האמין שה' שוכן שם ( עזרא ו טז-יח . ( חגי , בן דורו של זכריה , מפשר בין השיטות . אמנם הוא נוקט את הלשון 'כבוד , ' אך בתארו את המקדש החדש הוא 'דורש' את המונח המסורתי ומעניק לו משמעות חדשה המתאימה דווקא לגישה האחרת . הנביא מצווה את העם ( א ח : ( 'עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית _23 מ ' ויינפלד _, 'המפנה בתפיסת האלהות והפולחן בספר דברים , ' תרביץ , לא ( תשכ''ב , ( _עמ' . 17-1 _24 מ' הרן , 'שילה וירושלים ( יסודה של המסורת הכוהנית שבתורה , ' ( תרביץ , לא ( תשכ '' ב , ( _עמ' . 325-317 _25 מ' ויינפלד _, 'האל הבורא בבראשית א ובנבואת ישעיהו השני , ' תרביץ , לז ( תשכ '' _ח _, ( _עמ' _11 0 / _; 132-105 _ז _* _6 _ז _16 _ז _0 _ז _861 _, 7116 _0€111 _מ _46111 _ז . _ס . _א _0604 _7 . _ _* _01111 _ח _> _1 _1116 _5116 _/ ו _"דםעז _< _1 1982 _501 ? _001 _> _1 : _מ _77160 / 0 _£ _1 _<' . $ , _1 _, _11
|
|