|
עמוד:130
( כגון נתוני חפירה , ממצאים וכוי ) וחלקו האחר כולל את פרשנות הנתונים והממצאים . בזה האחרון חלה התפתחות מתמדת , שכן נתונים חדשים מצריכים לימוד מחודש , המביא להבנה טובה יותר . מובן מאליו שמחקרים ודברי פרשנות שנכתבו בעבר שוב אינם מתאימים למצב הידע שבידינו כיום , ויש להם , לכל היותר , חשיבות להיסטוריה של המחקר בסוגיה זו או אחרת . מטבע הדברים אין מאמר מסכם זה יכול להביא אלא את ההפניות הביבליוגרפיות החשובות והחדשות ביותר . במקרים רבים פירסמו חופרים וחוקרים מאמרים מקבילים , בעברית ובשפה לועזית . במקרה זה הסתפקתי בהפניה אל המאמר בעברית . יש לציין כי מכשלה עיקרית העומדת בפני החוקר , ובכלל זה בפני כותב שורות אלה , היא תופעת הפרסום המשתהה יתר על המידה של נתוני החפירות הארכיאולוגיות . כך , למשל , רק חלק קטן של נתוני החפירות של ק' קניון , שנערכו בשנים , 1967-1961 ראו אור . מצב דומה קיים ביחס לחפירותיהם הנרחבות של ב' מזר , נ' אביגד , מ' ברושי , ד' בהט , ג' ברקאי ואחרים . מעט טוב יותר הוא מצב פרסום הנתונים מחפירות _י' שילה . " לאחרונה זיכו אותנו _ביברשטיין _ובלדהורן בחיבור הביבליוגרפי המלא ביותר והמאורגן ביותר שהתפרסם אי פעם על אודות הטופוגרפיה והארכיאולוגיה של ירושלים לתקופותיה . חיבור זה התפרסם כספר נלווה למפות בהוצאת האטלס של טיבינגן ( _ביברשטיין ובלדהורן , ירושלים . ( רשימה זו מחזיקה הפניות לכל מה שנכתב על הטופוגרפיה והארכיאולוגיה של העיר לתקופותיה , ובכלל זה גם כל מה שכבר מיושן . הרשימה מסודרת באופן גיאוגרפי ( ביחס לכל משבצת של 100 x 100 מ' במפה ) והיא כלי עזר יחיד במינו ורב חשיבות לחקר העיר . ההפניות הביבליוגרפיות בהערות שלפנינו תהיינה , אפוא , רק לפריטים העיקריים , בצירוף הפנייה לרשימה המלאה בספרם של ביברשטיין ובלדהורן . במהלך שנת 1998 נחשף במורד המדרון המזרחי של עיר דויד קטע של חומת עיר . החפירה מצויה במרחק של כ 120 מ' מדרום למעיין , ובקרבה רבה לערוץ הקדרון . החומה בנויה על הסלע בשולי מצוק סלע . היא נבנתה בעובי של כ 2 מ , ' ונשתמרה לגובה של כ 5 מ . ' ראשה של החומה מכוסה בעפר המכיל רק חרסים משלהי תקופת הברזל ( המאה _הח' _לפסה"נ . ( חומה זו מבצרת רצועת קרקע שרוחבה כ 40-35 מ' שנוספה במזרחה של העיר . מבני מגורים שנחשפו באזור זה בעבר בידי _י' שילה ובידי ר' רייך _ואי שוקרון , ואשר נחשבו להיות חלק מרובע פרוז של העיר בשלהי תקופת המקרא , הם אפוא מבנים שנבנו באזור מבוצר של העיר שהורחבה בעת ההיא גם לכיוון מזרח . ייתכן כי זהו האזור המכונה במקרא בשם 'בין החומותיים' ( מלכים ב , כה ד ; ישעיה כב יא ; ירמיה לט ד ; נב ז . ( _115 לאחרונה התפרסם _הדו"ח _, ראה : אריאל ודה גרוט _, עיר דוד _116 . 3 , א' שוקרון _ח ' רייך , 'חומה משלהי הבית הראשון במזרח עיר דוד , _' א' ברוך ( _עורך , ( חידושים בחקר ירושלים , דברי הכנס הרביעי , רמת גן תשנ"ח _, _עמ' . 16-14
|
|