|
|
עמוד:129
הערה לביבליוגרפיה היבול הביבליוגרפי על אודות הארכיאולוגיה והטופוגרפיה של ירושלים , שנכתב למן ראשית חקר העיר , בחלקה הראשון של המאה הקודמת ועד ימינו , הוא עצום ורב . חלקו מחזיק נתונים ראשוניים _114 ראה : שילה , קדם , , 19 _עמ' טו , לוח . 1 : 34 יש לציין כי 'החדר השרוף' ( לוקוס ( 997 נחשף בקצה _הצפוני מזרחי ביותר של שטח , 0 ומבחינה זו הוא מצביע , כמו הכותרת _הפרוטו איאולית שנמצאה בקצה _הצפוני מערבי של השטח , לכיוון צפון , אל אזור 'עשיר' יותר בפרטי עיטור . דברי סיכום המחקר הארכיאולוגי של ירושלים , שניזון בנתונים חדשים מן החפירות , עשה בדור האחרון צעדים ניכרים לגיבוש תמונת המתאר העיתני , להבנת פרטי השרידים ולדיוק בתיארוכם . פרטים רבים עדיין אינם מובנים לאשורם , ובמקומות אחרים תתבהר התמונה אם יתגלו ממצאים חדשים . בעיקר חסרים נתונים ארכיאולוגיים מן המאות הי - ' _ט' _לפסה"נ , תקופה שבה מתאר העיר , אופיה וזיהוי מבני הציבור שהיו בה כפי שהם ידועים בפירוט מן המקרא , הם עדיין בבחינת חידה . לעומת זאת , גודלה הרב , מתארה ואופיה של העיר במאות הח - ' _ד לפסה"נ , כפי שהם עולים מן הממצא הארכיאולוגי , מתאימים היטב לזה העולה מן התיאור המקראי , כלומר , של עיר בירה ועיר מקדש . אבל עפרה של ירושלים מפתיע בכל פעם מחדש . כבר בעבר הביעו חוקרים את הדעה כי הנתונים מוצו , או _שאץ סיכוי למצוא נתונים חדשים בשל קשיי החפירה בעיר חיה ובנויה בצפיפות . האירועים של שלושים השנים האחרונות , החפירות שנערכו בעקבותיהם , והשרידים שנתגלו הראו בעליל כי התמונה שונה . עיקרו של מחקר ירושלים עוד לפנינו . סוג אחר של ממצא ארכיאולוגי הם שברים של חלקי ריהוט עשויים עץ מגולף שמצא שילה . " שימוש בחפצי יוקרה כאלה , בדומה לשנהבים מגולפים , מעיד בבירור על סמיכותם של מבני ציבור , שרהיטיהם עוטרו בפרטי אומנות אלה ' . בית הבילות' מעיד אף הוא על קרבה למרכז מנהלי . גם אם לא היה זה ארכיון ציבורי , בוודאי שימש בעליו במינהל של ממלכת יהודה . מושג _אדריכלי טופוגרפי אחר הנוגע לאזור של בנייה ממלכתית ציבורית בירושלים הוא ' העופל' ( מלכים ב , ה כד ; מיכה ד ח ; נחמיה ג _כו , _כז ; יא _כא ; דברי הימים ב , _כז ג ; לג יד . ( שם זה המשיך לשמש בימי הבית השני , ומן התיאורים של יוסף בן מתתיהו ניתן להסתייע באיתור מקומו סמוך להר הבית _ולנחל קדרון ( מלחמת , ה ד א ; ה ו ב ; ו ו ג . ( גם בספרות חז '' ל נשמרת הזיקה בין ' קרן העופל' ( הכוונה , אל נכון , לשריד _הדרומי מזרחי של הר הבית ההרודיאני , ששרד לגובה רב לאחר החורבן הרומי ) ובין נחל קדרון ( ירושלמי , תעניות ג יא , סז ע '' א . ( ב' מזר שיער כי 'פרץ עיר דוד' ( מלכים א , יא כז ) איננו אלא פעולת פריצת החומה הצפונית של עיר דויד ( שמקורה עוד בשלהי התקופה הכנענית ) אל המירווח הבלתי מבונה שנותר מפריד בין עיר דויד המבוצרת שבדרום לבין הר המוריה שמצפון לה . לימים נסגר מירווח זה , שזוהה גם הוא בשם 'עופל , ' בבנייה ממלכתית .
|
|