מבני ציבור

עמוד:127

טו , כד ; יא _כז ; מלכים ב , יב _כא ; דברי הימים א , יא ח ; דברי הימים ב , לב ה ;( אין להבין בבירור אם מדובר במבנה לעצמו , בביצור או בחלק של מבנה ( כגון מסד מוגבה שנועד לבנייתו של מבנה ציבורי עליו . ( מן הסיפור המקראי עולה כי מבנים אלה נבנו בעיקרם בידי בעלי מקצוע פניקים ( צידונים , גבלים ואחרים , ( תוך שימוש בחומרי בנייה ( אבן מעובדת , קורות עצי ארז , ברוש וחומרים אחרים ) שהובאו לירושלים . יש להניח , אפוא , כי בניינים אלה , אף על פי שלא נתגלו , נבנו על פי תוכניות ומתכונות בנייה ועיטורים בהשפעה פניקית וניאו חיתית . ראיה לדבר ניתן למצוא בדמיון הקיים בין תוכניתו של 'בית יער הלבנון , ' כפי שהוא עולה מן התיאור המקראי ( מלכים א , ז ב-ו ) - בניין שבחללו הפנימי ניצבו שלושה או ארבעה טורים של עמודים עשויים עץ — אח ובין שרידי המקדש הפניקי הראשון , מן המאה _הט' לפסה"נ , שנחשף בכיתיון שבקפריסין , שבו מחולק החלל באמצעות ארבעה טורי עמודים . על דרך ההשוואה האדריכלית הציע ד' אוסישקין כי סביר שארמון שלמה ידמה בתוכניתו לתוכנית ארמון 1723 שנחשף במגידו . ב' מזר הצביע על העובדה כי בכול הנוגע לירושלים של תקופת הממלכה המאוחדת וראשית תקופת ממלכת יהודה ( המאות הי - ' ט' לפסה '' נ , ( קיים מצב שהוא נדיר בארכיאולוגיה של תקופת המקרא בארץ ישראל לפיו מצויים בידינו תיאורים רבים של טופוגרפיה עירונית , לעומת הממצא הארכיאולוגי הזעום . מבחינה ארכיאולוגית ניתן לזהות כמבנים ממלכתיים וציבוריים כאלה המתייחדים במיקומם , בגודלם , בעוצמת בנייתם , באיכות חומרי הבנייה ששולבו בבנייתם , בעיטוריהם , ועל פי אופי החפצים המתגלים בהם . סקירת הממצאים הארכיאולוגיים על פי בחינות המיון הנ '' ל מראה כי עד היום רשימת השרידים שניתן להגדירם כשרידי מבנים ממלכתיים ( להוציא ביצורים , שתוארו בנפרד ) או מבני ציבור הוא דל ביותר . הממצא האדריכלי היחיד שנחשף באתרו ושהוא ראוי לציון מבחינת אופי בנייתו הוא המבנה המשופע והמדורג הבנוי אבני גוויל גדולות שנידון לעיל , שראשו נחשף לראשונה בידי מקאליסטר , חלקו המרכזי נבדק על ידי קניון ותחתיתו נחשפה בידי שילה . אין ספק כי המבנה יחידאי מבחינת מבנהו ולא נמצאה לו לפי שעה הקבלה . אם אמנם נחשפו בחפירות שילה מתחת למבנה המדורג ובסמוך לו קטעי יסודות של מבנה ציבורי כנעני — יסודותיה של המצודה הכנענית ( מצודת ציון — (? אזי קיימת גם המשכיות במיקום המצודה ( או אחת המצודות ) העירוניות . שתי שאלות עיקריות נוגעות למבנה — תאריך בנייתו ותפקידו המקורי . _*• _" המושג _'מילוא' הושאל , קרוב לוודאי , יחד עם הוראתו , מן הבנייה האשורית _1111 ) _ח , ( _10 _ופירושו : / _, _00 המשמש מסד מוגבה לבניין בעל חשיבות מיוחדת הבנוי עליו ( ארמון או מקדש , ( ועיקר מבנהו עשוי קירות תמך ומילוי עפר ביניהם . בניין בעל מבנה דומה היה ככול הנראה גם בשכם ( שופטים ט ו , כ . ( ראה גם : ; י _ג _1311 ז 1 _. _ע _040 _, _5 _. י ט _131 _מ י , י ( _תז ) ט _1111 _מ _1 _* _1 _י _611 _* _, _! , _1115 . \ . _110 _ר ' _ר _,, _ך 'ארמונות ובתי שרד בתקופת הברזל , ' האדריכלות בארץ ישראל , _עמ' , 188-173 ובעיקר _עמ' , 174 הערות , 9-7 איור ; 1 _13800181115 _ג 117-120 , 137 , _0 _§ _. _^ _. קק 1976 , _מנ _& _מס _^ _ם 18 0 _י" _5 _? _31206 _3101 י _מ 0 _וח _8010 _§ _מ _^ _1 _י _, _ת _11551511 _^ _1 _. ס _, / _£ _/ , 16 ( 1966 ) , _י _^ _6 _£ _1 _< _1010 ת 1723 _1 _§ _מ 8 ? _31- _8111141 י _מ 0 _נמ 5010 _£ _מ _£ _1 _י 174-188 ; 1 _( _16 _" _1 , _. קק 78-105 _. קק , _841 _, 36 ( 1973 ) , י _3065

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא