|
עמוד:126
מבני ציבור במקרא נמנים מבני ציבור אחדים בירושלים . רובם נמנים עם מפעלי הבנייה של דויד : 'ארמון המלך' הבנוי ארזים ( בית דויד , שמואל ב , ה יא ; ו טז , כ ; ז ב ; דברי הימים א , יז א ; דברי הימים ב , ב ב ) ואולי גם 'בית הגיבורים' ( נחמיה ג טז ' ;( מגדל _דוד' ( שיר השירים ג ר ;( ומפעלי הבנייה של שלמה , ובהם ' ארמון המלך' ( מלכים א , ג א ; ז א ; ט טו ) — הוא אולי 'בית המלך העליון' ( נחמיה ג כה ' ;( בית יער הלבנון , ' 'אולם העמודים , ' 'אולם הכסא , ' 'החצר הגדולה , ' 'בית בת פרעה' ( מלכים א , ז ב-יב , ט כד . ( אתר אחר בירושלים הנזכר תכופות הוא ה'מילוא' או 'בית מלוא' ( שמואל ב , ה ט ; מלכים א , ט _" _* אביגד , רו '' _ח זמני , _עמ' ; 8 _הנ''ל , 'החפירות ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים תשכ"טתשל '' א / / 1971-1969 קדמוניות , ה ( תשל '' ג , ( _עמ' . 93-92 _111616 _\* _' _181101131161 _107 _מ _5 _1 _מ _6 _\ _03 _\ _' _3110 _י _;\\ _' _1 _§ _3 _< _1 _, _. _א 1971 ( 71111 ( 1 , _מ _183161 _ת _1116 _0101 _011 _> _' _0 _£ _. _16 0 _/ _. קק / _£ _/ , 22 ( 1972 ) , , י _011 ) ק _31- _> _' _66 _מ 11 _מ ; 194-197 ? _1611 הנ"ל , העיר העליונה , איור ; 10 וכן הנ '' ל ( לעיל , הערה , ( 106 _עמ' _, 93-92 תצלום _בעמ' . 92 _י _מי ברושי , 'החפירות בבית כייפא בהר ציון , ' קדמוניות , ה ( תשל '' ג , ( _עמ' , 107-104 ובעיקר _עמ' . 105-104 שטח ב : שרידים של מבנה מסיבי , בעל קירות עבים יותר מאלה המצויים בבתי מגורים 1 . 2-1 ) מ , (' נחשפו היישר מתחת ליסודות 'הבית השרוף / נשתמר מבניין זה קטע באורך _11 מ . ' למבנה מתקשרים בבירור מילויי עפר עבים , המכילים כמות ניכרת של קראמיקה מתקופת הברזל . אופיו של הבניין ותפקידו לא התבררו . נראה שלא היה זה בית מגורים רגיל . שטח ו : כאן נחשפו קירות מבני מגורים בנויים אבני גוויל , מטויחים בחלקם בטיח של טין , ורצפות עשויות אבן גיר כתושה , שמקורם משני שלבי קיום לפחות . נמצאה גם כמות ניכרת של כלי חרס , צלמיות ופריטים עם כתובות . למרות עושר הנתונים , שהראו בעליל כי האזור הזה היה מיושב החל במאה _הח' לפסה"נ _, אין די נתונים למסקנות נוספות . מה היה אופי היישוב ? _ההיה זה יישוב כפרי פתוח , שבין בתיו מפרידים שטחים פתוחים הכוללים גם מתקנים לייצור חקלאי ; או שמא היה זה אזור עירוני צפוף ורק סימטאות הבדילו בין הבתים ? יש לציין כי קיימת אחידות רבה בכיוונם של קירות המבנים בשטחים א , ב , ו ואחרים , שבהם הקירות מכוונים ככלל צפון דרום ומזרח מערב . יש לציין גם כי בשטחים אלה אין שכבת המשך שבה ממצאים מן התקופות הבבלית , הפרסית או ההלניסטית הקדומה . היישוב התחדש בחלק זה של העיר רק בתקופה החשמונאית ( המאה הב' לפסה"נ . ( חפירות ברושי בהר ציון מעט שרידי מבנים , אל נכון של בתי מגורים , וריכוזי חרסים עלו גם בחפירות מ' ברושי , בשטח בית הקברות הארמני ' ) בית כיפא ( _' בהר ציון . אין שרידים אלה אלא המשך לשרידים הרבים שעלו בחפירות אביגד ברובע היהודי הסמוך .
|
|