|
|
עמוד:117
על פי השרידים שנחשפו ברובע היהודי , ניתן להבחין ביישוב החדש בגבעה המערבית שני שלבים ברורים : שלב ראשון של בניית בתי מגורים ומתקנים חקלאיים ביישוב בעל אופי פרוז ; ושלב שני , שבו נבנתה חומה ומרבית היישוב החדש הוכלל בתוך השטח העירוני המבוצר . מובן שהבנייה באזור ההתרחבות המערבי הייתה הדרגתית , ככל שהצטרפו תושבים נוספים אל אזור זה של העיר . אלה תפסו , מן הסתם , בתחילה את האזורים העדיפים לבנייה ולמחיה — השטחים הרמתיים והמפולסים . השטחים המדרוניים , הקשים לבנייה ולביסוס יסודות בתים , נותרו פתוחים , כפי שהראו חפירותיה של קניון במורדות המזרחיים של הר ציון . לא מן הנמנע כי אילו היתה העיר ממשיכה את חייה והתפתחותה היו מתמלאים בסופו של דבר האזורים הטובים בבנייה , והאוכלוסייה העודפת הייתה נדחקת להשתמש גם בשטחים המדרוניים . הכיבוש הבבלי עצר התפתחות כזאת . לאחר גילוים של שרידי החומה ברובע היהודי , גברה הנטייה בקרב החוקרים לחפש את המשך התוואי שלה בשוליה המערביים והדרומיים של הגבעה המערבית . אמנם נחשפו שרידים ברורים של יישוב מתקופת הברזל ב במצודה , בשוליו המערביים של הרובע הארמני ובשוליו של הר ציון ; אך כל אחת מן העדויות כשלעצמה אינה נחרצת דיה באשר לאופים ומהותם של שרידי הבנייה שהיא מייצגת . אף לא באחד מן המקומות אין לומר בוודאות גמורה כי מדובר בקטע של חומת עיר בדמות החומה שנחשפה ברובע היהודי . יש לעדויות אלה משקל מצטבר , והן מכריעות לפי שעה את הכף לטובת המסקנה שכל הגבעה המערבית של ירושלים ומרבית הר ציון היו אזור מבוצר וחלק אינטגרלי של ירושלים בשלהי ימי הבית הראשון . עם זאת חסרה לעת עתה עדות נחרצת _וחד משמעית ( כדוגמת החומה שחשף אביגד ברובע היהודי ) כדי לאשר סופית את המסקנה הזאת . עדות מסייעת אפשרית אחרת לתוואי החומה מתבסס על השימוש בביצורים של שלהי ימי הבית הראשון בתקופת הבית השני . ה' גבע מתבסס הרבה על דבריו של יוסף בן מתתיהו ב'מלחמת היהודים' ( ה ד ד ) המתארים את בניית 'החומה הקדומה' ( החומה הראשונה ) של ימי הבית השני , ובעיקר את ייחוס בנייתה ל'דויד ושלמה והמלכים המולכים אחריהם . ' בעקבות החפירות ברובע היהודי ( שטחים ש , יא ) התברר כי ייחוס זה איננו טעות גמורה של יוסף בן מתתיהו , אלא יש בו גרעין של אמת היסטורית , המבוסס על העובדה שבוני 'החומה הראשונה' של ימי הבית השני שילבו בתוואי חומתם קטעים מתקופת הבית הראשון . לפיכך מתירות עובדות היסטוריות וארכיאולוגיות אלה לערוך השלכה ( אקסטראפולציה ) ולהסיק כי תוואי 'החומה הראשונה' באזורים אחרים של מהלכה , ובעיקר במערב ובדרום , מעידים גם הם כי זה היה התוואי של ביצורי ירושלים בימי הבית הראשון , וכי יש לנקוט בשחזור קו החומה מערבה גישה מקסימליסטית , ולכלול את כל הגבעה המערבית והר ציון בכלל זה . אף שרשימה זו אינה עוסקת בקבורה בירושלים , מן הראוי להזכיר כמה סוגיות מתחום זה הנוגעות ככול הנראה לתהליך התפתחותם של תחומי העיר . סוגיה אחת היא הזיקה האפשרית בין בית שני — ניתוח ארכיטקטוני כרונולוגי , ארץ ישראל , יח ( _תשמ''ה ; ספר נ' אביגד , ( _עמ' . 39-21 _77 ראה : אביגד , העיר העליונה , _עמ' _78 . 49 ראה לעיל , הערה _79 . 70 ה' גבע , "' החומה הראשונה" של ירושלים מתקופת
|
|