|
|
עמוד:116
להצביע על נתונים הנזכרים במקרא כמעידים על גודלה של העיר . נזכרים בה רבעים או אזורים חדשים : 'משנה ' , ' מכתש ' , ' גועה ' , ' גבעת _גרב ' , ' הגבעות' ( מלכים ב , כב יד , ירמיהו לא לח , צפניה א י-יא ; דברי הימים ב , לד כב . ( תיאורו של מפעל שיקום החומה בידי נחמיה בתקופה המאוחרת לפרק הזמן הנדון כאן , מעיד כי אזוריה המערביים של העיר ירושלים , שאליהם התרחבה בשלהי הבית הראשון , ואשר היו מבוצרים באמצעות 'החומה הרחבה' וקטעי ביצור נוספים ( נחמיה ג ח , ( הוצאו מחוץ לשטח שיושב ובוצר בתקופת שיבת ציון . ההתרחבות העירונית של ירושלים בקנה מידה כזה היא תופעה ללא תקדים בערי ארץ ישראל בתקופת המקרא . מדדנו את גודל השטחים של האזורים המרכיבים את תוכנית העיר ; כמפת הבסיס שימשה המפה המסכמת אצל אביגד . תוצאות המדידה הן : הגבעה _הדרומית מזרחית ( עיר דויד ) 45 — דונם ; אזור העופל והר הבית 120 - דונם ; הגבעה המערבית , החלק הרמתי ( מקו גובה 750 מ' מעל פני הים ומעלה ) 220 — דונם ; הגבעה המערבית , המדרונות היורדים לגיא המרכזי ולגיא בן הינום ( מקו גובה 750 מ' ומטה ) 270 — דונם . מנתונים אלה עולה כי מעיר מבוצרת של כ 165 דונם ( עיר דויד , העופל והר הבית ) התרחבה העיר לכדי 655 דונם של שטח מוקף חומה — גידול פי ארבעה ! אם נקבל את הצעתו של ברקאי , שהשטח שבין חומת אביגד לבין חומת העיר העתיקה בצפון היה מיושב , גם אם מפורז , הרי מתוספים לכך , בהערכה זהירה , עוד כ 350-300 דונם . תהליך גידול העיר הואץ משהגיעו פליטים מישראל ( אחרי חורבן שומרון ; דברי הימים ב , ל איג , כה ) וערי יהודה ( אחרי חורבן ערי שפלת יהודה בידי סנחריב _, _ מלכים ב , יח יג . ( ראשית התרחבותה מערבה של העיר מתוארכת היטב באמצעות שפע של ממצאים בעיקר כלי חרס , לחלקה השני של המאה _הח' לפסה"נ . נראה גם כי מזמן זה ועד לחורבן ירושלים בידי הבבלים היה קיים יישוב רצוף בחלק זה של העיר , כלומר היישוב המשיך להתקיים כאן למן שלהי המאה החי , במהלך המאה _הזי ועד ראשית המאה הו' לפסה"נ . קיים גם מתאם כרונולוגי בין ראשית ההתיישבות בגבעה המערבית של העיר ובין ראשית השימוש בבית הקברות שנחשף לאחרונה בגיא בן הינום ובאזור ממילא הסמוך לשער יפו . יש להניח כי בית קברות זה שימש את מי שהעתיק את מקום מגוריו לגבעה המערבית ; השימוש בו החל מיד עם ראשית ההתרחבות או זמן קצר לאחר מכן . _0 תיאור שיקום חומת ירושלים בימי שיבת ציון ( נחמיה ב יג-טו ; ג ; _יב לא-מ ) הוא בוודאי מקור היסטורי שניתן להסתמך עליו כדי ללמוד על ביצורי ירושלים בשלהי ימי הבית הראשון , שהרי נחמיה לא פיקח על בניית חומה חדשה אלא רק על שיקום חומה קיימת , שעמדה בחורבנה . י' צפריר הציע כי מחומה זו שיקם רק חלקים מסוימים והותיר חלקים אחרים , כמו 'החומה _הרתבה' והשטח שהקיפה במערב העיר , מחוץ לתוכנית השיקום . ראה : י' צפריר , 'חומות ירושלים בימי נחמיה , _' קתדרה , 4 ( _תמה תשל '' ז , ( _עמ' _74 . 42-31 אביגד , העיר העליונה , איור _75 . 36 _ת 0 / _; _611183161 _" _1 _מ _810 _מ _^ _ק _7116 _£ _x י , / _£ _. _/ , _\ _1 _. 8108111 , י _41 _\ _1311388611 _ת _18 _0 _? _* _1626 _* _13 _* _1 3 _ז 21-26 _1116 _861 _§ _. קק _76 24 ( 1974 ) , ר' רייך , 'בית הקברות באיזור ממילא בירושלים , ' קדמוניות , כו , חוברת 104-103 ( _תשנ''ד , ( _עמ' . 109 103 וראה להלן , פרק _אחד עשר .
|
|