|
|
עמוד:111
בשטחי החפירה שנחפרו בסמוך מצפון נחשפו שני קטעי ביצור נוספים : בשטח ש נחשפה פינת מבנה איתנה ביותר , אולי של מגדל ( איורים . ( _9 , 5 עובי הקירות , המושתתים על הסלע , כארבעה מ , ' וההשתמרות היא לגובה של כשמונה מ . ' טיב הבנייה דומה לזה של החומה , אף כי העיבוד המסותת של אבני הפינה החיצונית הוא באיכות טובה יותר . מצפון נחשף קטע רצפה קטן הנצמד למבנה , ועליו עקבות שריפה וראשי חצים משני סוגים , עדויות שאביגד פירשן כמשתייכים למצור הבבלי על ירושלים ולחורבנה ( מלכים ב , כה ט-י . ( בשטח יא 2 נחשף קטע ביצור מסיבי נוסף , משוך בכיוון מזרח מערב ומצויד בבחן הבולט צפונה . בין שרידי הביצורים שבשטחים א ( החומה , ( ש ( המגדל ) ויא ( הבחן ) אין קשר פיסי , ומבדילים ביניהם עשרות מטרים . _אביגד התלבט ארוכות בפירוש הסטרטיגרפי והאדריכלי של שרידים אלה . _הדו"ח הסופי טרם פורסם , אך המסקנות העיקריות הוצעו על ידיו , והן כדלקמן : בשלב הראשון של התרחבות העיר מערבה נבנו על הגבעה המערבית בתי מגורים ומתקנים חקלאיים , שיצרו רובע פרוז של העיר . בשלב השני נבנתה ה'חומה הרחבה , ' שביצרה את הרובע החדש של העיר . בקצה המערבי של החומה נמצא פער קטן באבני החומה , וקו בנייה מסוים , אך לא ברור כל צרכו , החוצה אותה לרוחבה , מופיע בתוך קו החומה . לפיכך שיער אביגד כי היה כאן שער עיר . לדעת כותב שורות אלה סביר יותר להניח _ש'פער' זה נבע דווקא מן העובדה שבתקופה מאוחרת הוצאו ממקום זה אבנים לשימוש חוזר בבניה אחרת . השערתו בדבר קיומו של שער נתמכה בעובדה שהטופוגרפיה כאן היא הטובה ביותר לקביעת שער , וגם דרך כבושה עולה לאורך פני החומה . יש להדגיש כי אם היה כאן שער , הוא היה פתח פשוט בחומה , ולא בית שער , כמקובל באותה תקופה ביהודה . בשלב הבא נבנה קטע ביצור מקומי ( שטחים ש , יא ) שנועד _ל'יישר' את המפרץ הקיים בקו החומה , ולהוסיף בנקודה זו על ביצור העיר , החסרה מכשולים טופוגרפיים בצפון . יתר על כן , אביגד _58 שם , _עמ' . 54-49 59 שם , איור , 30 מס' . 3 איור . 9 חפירות נ' אביגד ברובע היהודי . המגדל הישראלי ( שטח ש . ( מבט לדרום מערב
|
|