|
|
עמוד:108
המקרא מציין ( דברי הימים ב , _בו ט ) כי עוזיהו הוסיף ובנה מגדלים בסמוך למקומות נבחרים בביצורי ירושלים , ובכלל זה ליד שער הגיא . לא נמצאו שרידי בנייה שניתן לזהות בהם בנייה זו . אם אמנם נבנו מגדלים שעמדו לעצמם באזור השער , מחוץ לעיר , או אף לפנים מחומת העיר , ניתן להצביע על ההיגיון שבבחירת האתר הזה דווקא , משום ששער זה נבנה כמבנה פשוט ולא כבית , שער מורכב , עם מגדלים בחזיתו , כמקובל בבתי שער אחרים בני התקופה בערי ארץ ישראל . משהתרחבה העיר לגבעה המערבית במהלך המאה _הח' לפסה"נ , ובעיקר לאחר הכללת אזור ההתרחבות בתחומי העיר באמצעות חומה , נותר קטע מן החומה המערבית של עיר דויד , והשער בתוכו , בתוך תחומי העיר . מכאן , אולי , הסבר פשוט להשתמרותו הטובה של קטע זה בחומה , גם אחרי החורבן בידי הבבלים - שוב לא היה זה קו ביצור פעיל . יש לציין שתהליך זה אירע פעם נוספת כאשר , אחרי התקופה הפרסית ( שבה כאמור חזר נחמיה אל קו החומה הקדום ) וההלניסטית הקדומה , התרחבה העיר פעם נוספת מערבה וה'חומה הראשונה' נבנתה בימי השלטון החשמונאי . ביברשטיין _ובלדהורן שיערו לאחרונה ( _1994 ) שמא , כשם שהחומה מתקופת הברזל , שקטעים ממנה התגלו במדרון המזרחי של העיר , מכילה גרעין קדום של חומה מתקופת הברונזה התיכונה ( _שילה שטחים ס , , ( _£ אולי גם חומה זו , במקורה , נבנתה כבר בתקופה זו . התרחבות העיר לצפון ולמערב חפירות נ' אביגד ברובע היהודי את התרומה החשובה ביותר בדור האחרון לחקר הטופוגרפיה והארכיאולוגיה של ירושלים בתקופת הבית הראשון תרמו , ללא ספק , השרידים שנחשפו ברובע היהודי בעיר העתיקה על ידי משלחת חפירות בהנהלת נ' אביגד . ( 1982-1969 ) לא זו בלבד שנחשפו כאן כמות ניכרת של שרידים ונתונים מתוארכים כדבעי , אלא שתרומת השרידים מכרעת להבנת שאלת מתארה והיקפה של העיר בחלק האחרון של התקופה הנידונה כאן , שאלה שהייתה סלע מחלוקת מרכזי בין העוסקים בחקר העיר . די אם נציין כי השרידים הביאו לקצו את הוויכוח בשאלה , אם ירושלים של המאות הח - ' ו' לפסה"נ הייתה עיר _שמתארה ושטחה זהים לאלה שהיו לעיר בחלק הראשון של תקופת הבית הראשון - כלומר עיר מצומצמת בהיקפה ; או שמא אירע בה תהליך של התרחבות והתפשטות מן הגבעה _הדרומית מזרחית , היא גבעת 'עיר דויד , ' אל עבר הגבעה המערבית . עד לחפירות אביגד ניזון הוויכוח בעיקר מפרשנות של הכתוב במקרא , עם מעט עדויות ארכיאולוגיות על דרך השלילה ( למשל העובדה שקניון לא מצאה שרידים בשטחי חפירה מצומצמים על המדרון הדרומי מזרחי של הר ציון , שטחים 2 , _£ _ס 1 _, _ס . ( 6 _, עם התגליות האלה הוכרעה הבעיה לטובת הגרסה המצדדת בהתרחבות העיר , ולפיכך שייכים פרטי הוויכוח וראיות כל צד לטובת גרסתו לעבר . _52 ז' הרצוג איננו מזכיר שער זה כלל במחקרו על שערי תקופת הברזל : ז' הרצוג , שער העיר בארץ ישראל ושכנותיה , _תל אביב תשל '' ו . _53 ביברשטיין _ובלדהורן _, ירושלים , ג , _עמ' _** . 34 _אביגר , העיר העליונה , _עמ' _55 . 60-31 קניון , ראה להלן , _הע' . 70
|
|