|
|
עמוד:100
הממצא הארכיאולוגי , במאה _הט' לפסה"נ _, טוענים ב' מזר _וא' מזר כי מכלול המבנים שבנה שלמה במאה הי' לפסה"נ , ואשר יצר את האקרופוליס של העיר ובו המקדש וארמונות המלוכה ונספחיהם , היה מתחם מבוצר נפרד מן העיר ; האזור שביניהם , הוא האזור הנידון כאן , המזוהה עם העופל , היה בראשונה בלתי מיושב ופרוז , ורק במאה _הט' יצרו קטעי הביצורים שנבנו בו את הקשר בין שני חלקי העיר . יש לציין כי בין מפלס השרידים שנידונו לעיל ובין שרידי ביצורי העיר שנחשפו במרחק של _כ 200 _מ' דרומה על ידי קניון ( שטח _0 _\ ושילה ( שטח ( _£ ( להלן ) מפריד הפרש גובה של כ 40 מ , ' שהוא גובה רב . קשה להבין כיצד שני קווי ביצור אלה , אף על פי שהם ממוקמים על גבי המדרון המזרחי של העיר , היו קטעים של אותו קו ביצור . נותרת בעינה אפוא השאלה אם חומת וורן ומגדליה , ואף המבנים שחשפו ב' מזר _וא' מזר ( אם אמנם הם שרידים של שער עיר ) הם חלק מחומתה החיצונית המזרחית של העיר או חלק מביצור ( _מצודה (? בתוך העיר . אם נכונה האפשרות השנייה ( ביצור פנימי , ( אזי חומת העיר המזרחית באזור זה עשויה להימצא במורד המדרון ( בדומה למיקום החומה בשטח , _0 להלן . ( ואמנם מתוך הכתוב בנחמיה ג כו-כז , ניתן גם להבין ששער המים לא היה שער קבוע בחומת העיר החיצונה ולא נעשו בו פעולות שיקום . מזרח עיר דויד האזור המצוי על גבי המדרון המזרחי של הגבעה הדרומית מזרחית , היורד בתלילות לנחל קדרון , מעל למעיין הגיחון , נחפר בצורה אינטנסיבית על ידי מספר משלחות . במהלך השנים התפתחה גם בצורה ניכרת הבנתנו את השרידים שנחשפו כאן בחפירות הארכיאולוגיות . בשטח זה חפרו המשלחות הבאות : ( 1 ) בשנים 1911-1909 חפר פרקר במדרון המזרחי של עיר דויד , מעל המעיין . בתוך אחת ממנהרותיו חשף _'פתח' בין שתי מזוזות אבן , אשר זוהה כשער קטן או 'פשפש . ' בעקבות חשיפת קו החומה בראש המדרון בידי מקאליסטר , והעובדה שהפתח הזה איננו מתקשר לחומה , הוצע לו הסבר דחוק במסגרת הניסיונות לתרץ את מקום פתחו העליון של פיר וורן מחוץ לחומת העיר ( וזאת עד לתגלית החומה על ידי קניון , שגם עמה אין ה'פשפש' מתקשר . ( להלן נדון באפשרות לבטל את הזיהוי המופרך הרואה בשרידים אלה שער , ולעומת זאת לקשר אותם עם בתי מגורים . ( 2 ) מקאליסטר ( חפירות בשנים , 1925-1923 שטחי חפירה _מס' 5 _ומס' 7 שלו ) חשף קטע חומה , מגדל גדול ומגדל קטן , וקטע ממבנה משופע ומדורג העשוי אבני גוויל גדולות , שכינה אותו בשם ' הסוללה היבוסית' _( _מ _*> _£ _15110 _, _ק _1 _מ _3 _ע _. _( _. _161 _) _118116 הוא ייחס את כל שרידי הביצורים האלה ליישוב הכנעני / יבוסי . _38 ראה להלן , הערות _39 . _104 , 103 מקאליסטר ודנקן , חפירות , ובעיקר _עמ' . 49-77 לביבליוגרפיה מלאה על אזור זה , ראה : ביברשטיין ובלדהורן _, ג , _עמ' . 141-129
|
|