|
|
עמוד:93
הקדמה החפירות הארכיאולוגיות הראשונות שנערכו בארץ ישראל התמקדו בעיקר בירושלים . עובדה זו מובנת מאליה , שכן היה זה טבעי שסקרנות החוקרים הופנתה אל העיר הקשורה יותר מכול בתקופת המקרא , בשושלת בית דויד , במקדש הראשון והשני ואף באושיות האמונה הנוצרית , המזהה את פעולותיו וקברו של ישו בעיר ( עד לשנת 1913 חפרו בעיר רק חוקרים נוצרים . ( עם זאת , היה זה במידה רבה מזלה הרע של ירושלים שחופרי ארץ ישראל ערכו בה את חפירותיהם הראשונות , ובמידה אינטנסיבית למדי , לפני שהתגבשו אמות המידה המדעיות של הארכיאולוגיה , ובעיקר שיטות החפירה הסטראטיגרפית ומתן משקל מדעי גם לשברי חרסים ולא רק לכלים שלמים . בשל עובדה זו מצויים מבנים ומתקנים שנחפרו ( ולמעשה נוקו מן העפר שהצטבר בהם , על הממצאים הגלומים בו ) בתקופת בראשית זו של המחקר , ואין בידינו היום לחפור אותם מחדש . כאלה הם 'פיר _וורך _, 'נקבת חזקיהו' ואחרים ; בידי החוקרים לא נותר אלא לתארך ולהבין מבנים ומתקנים אלה על פי ההשוואה למבנים דומים במקומות אחרים . שיטה זו אינה מתאימה להסקת מסקנות על אודות תופעות נדירות כגון 'נקבת חזקיהו . ' המחקר הארכיאולוגי של העיר על פי אמות מידה מדעיות סטנדרטיות החל רק בחפירותיה של קתלץ _מ' קניון ב'עיר דויד' משנת . 1961 מבין כל התקופות שבהן התקיימה ירושלים , תחילה כיישוב כפרי , למן סוף האלף הרביעי לפסה '' נ ועד ימינו , קשה במיוחד לימודן של התקופות הקדומות בתולדות העיר : התקופות השונות של היישוב הכנעני ותקופת הבית הראשון . זאת בשל מיעוט הנתונים הארכיאולוגיים וההיסטוריים , ובמידה רבה גם בשל אי התאמות לא מעטות בין סוגי הנתונים האלה . כך , למשל , בעוד שבמקרא מתוארים בנייני ציבור אחדים מימי הממלכה המאוחדת של דויד ושלמה , ובהם 'בית המקדש , ' 'המילוא , ' 'בית יער הלבנון' ואחרים , לא ניתן להצביע על לקחיה לא יושמו מבחינת דרכי העבודה והמחקר בחפירות הבאות . בירושלים המשיכו לחפור בשיטת 'הפירים והמנהרות' עד לשנת . _1911 דק בשנות העשרים החלו לתעד גם חרסים וחפצים שבורים ולא רק חפצים שלמים . י' שילה מצא בחפירותיו חרסים מן התקופה הכלקוליתית , וכך גם לאחרונה רייך _ושוקרון בחפירותיהם . ( 1997-1995 ) ראוי לציין כי החופר היהודי הראשון בארץ ישראל היה מצרפת , רימונד וייל שחפר _כ'עיר דויד' בשנים 1914-1913 ובשנית בשנים . 1924-1923 הוא חשף שני חללים גדולים חצובים כסלע בדרומה של 'עיר דויד , ' וזיהה אותם כ'קברי בית דויד ; ' זיהויו איננו מקובל על החוקרים . למרות שחפירתו החלוצית של פלינדרס _פיסרי בשנת 1890 בתל חסי התפרסמה כעבור שנה , פרק שישי הטופוגרפיה _והארכיאולוגיה של ירושלים בתקופת הבית הראשון רוני רייך
|
|