פרק חמישי בין מצרים לבבל וחורבנה של ירושלים

עמוד:88

ההגליה ההמונית של תושבי ירושלים , וביחוד של העילית , והמס הכבד שהטיל נבוכדנאצר על העיר ערערו את אושיות הממלכה בעשור האחרון לקיומה . נוצר חלל בהנהגה בירושלים ונזדמנה שעת כושר לעלייתם של הרפתקנים . הגליית עיקר הצבא והמומחים לתעשיית הנשק ומלאכת הביצור החלישה את הגנת העיר . פגיעה נוספת ביציבות השלטון נגרמה על ידי קיומם של שני מלכים לבית דויד בעת ובעונה אחת — _יהויכץ בגלות בבל ודודו צדקיהו , שנתמנה לשליט וסאלי לבבל , בירושלים . נראה שנבוכדנאצר השאיר את _יהויכץ כמלך יהודה אף בהיותו בגולה , על מנת לשמש בשעת הצורך קלף נגד צדקיהו . כפילות המלכים בשושלת בית דויד גרמה חילוקים בירושלים בין המחנה שצידד בצדקיהו ובין המחנה שהוסיף לדבוק ביהויכין ושאף להחזירו לכס המלכות . זו היתה גם נקודת מחלוקת בין נביאי האמת , שצידדו בצדקיהו , ונביאי השקר , שצידדו ביהויכין . אחד מן הנביאים האחרונים , חנניה בן עזור , תובע במפגיע את שיבת יהויכץ 'בעוד שנתיים ימים' ( ירמיה כח א-ו _" . ( לעומת זה תומך ירמיהו בצדקיהו ושומר לו אמונים עד הסוף , למרות סטיותיו המדיניות . צדקיהו , אחרון המלכים לבית דויד , היה בעל אישיות רפה והססנית והיה שבוי בידי שריו ( ירמיה לח ה . ( מכאן כנראה ההסבר להתנהגותו הפרדוקסלית של צדקיהו — העובדה שנתן את ידו למרד בבבל , כמעצמה שבחסדה הוכתר למלך ושלט ביהודה . בכך סתם את הגולל על עצמו ועל ירושלים בירתו . מכאן גם הסתבכותו של צדקיהו בזירה המדינית הבין לאומית בזמן הוועידה האנטי בבלית שהתכנסה בירושלים בשנת ; 594 / 3 נטלו בה חלק אדום , מואב ועמון שבעבר הירדן , וצור וצידון בחוף הפניקי ( ירמיה _כז ג . ( אולם החזית האנטי בבלית , שאפשר כי עמדה מאחוריה מצרים , נידונה מתחילה לכישלון . מכל מקום ירושלים בולטת כאן כמרכז העיקרי במערב , ביוזמת כינוס 'פסגת זוטא' נגד בבל . עיתוי המרידה בבבל אינו מחוור כל צורכו , ונראה שאין לו קשר לעליית פרעה חדש , פסמתיך השני , במצרים . מסתבר יותר שיש לו קשר למרד כללי אשר פרץ בבבל זמן קצר לפני כן , ושאותו דיכא נבוכדנאצר באיבו . אנו למדים שעדיין בסמוך לוועידה הירושלמית מואשם פקיד בבלי רם מעלה בבגידה במלכות בבל . כך כוון בוודאי מועד המרידה של ירושלים ושכנותיה לשעה נוחה _לקושרים ולשיבה המיוחלת של הגולה מבבל . זמן לא רב לאחר _מכן , בשנת , 592 ערך פרעה פסמתיך השני מסע ראווה לארץ _'חארו' ( היא ארץ ישראל והחוף הפניקי , ( כפי שעולה מפפירוס מצרי ; אך קשה לדעת אם היה זה מסע צבאי או , כמתקבל יותר על הדעת , סיור של שלום , אולי מסע עלייה לרגל למקדשים בארץ ישראל . פרעה עלה בלוויית כוהנים , שנטלו אתם צרורות של פרחים . לדעתי , סביר להניח כי פרעה או כוהניו פקדו בין שאר המקדשים באסיה גם את מקדש ירושלים . מאורע זה _10 ראיה למעמדו המלכותי של יהויכין בבבל נמצא בתעודות להספקת מזון לגולים רמי מעלה מארמונו של נבוכדנאצר בעיר בבל , המכנות את יהויכין 'מלך יהודה' ( אחת התעודות היא משנת ;( 592 / 1 _ראה : _18 _ז _16 _זץ _1 _^ _65 _8 _ז _61 , _\ _1610 _מ _£ . _? . _\ _¥ 61 _( 1 _. קק 923-935 _0 _# _6115 _0 ? _14 . _8 . _01155011 _^ _, 11 , ? 3115 1939 , _11 על מהות המספר 'בעוד שנתיים ימים' ראה מלמט ( לעיל , הערת כוכב , ( _עמ' 276 _, 270 ולוח כרונולוגי אחרי _עמ' _12 . 288 ראה : _-טכ _61 _א _מ _31 _§ _0 _§ _6 _ ח _90011 _\ _' _6 _י _, _ז _6 _מ 1- _£ . _? . _^ _61 _( _1 _. קק 11 , _^ _0 _, _17 ( 1954-1956 ) _, _, _ _0113 _^ _1622 _^ 9 0 על מאורע זה , שחל בשנת , 590 _ראה : מלמט ( לעיל , , הערה , ( 1 _עמ' . 281-279

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא