|
|
עמוד:83
בשעת המצור האשורי . הן מספרות על משלחת אשורית רמת דרג שעלתה לירושלים עם חיל כבד ושם , לפני חומת העיר , נשאה ונתנה עם נציגי חזקיהו על תנאי הכניעה . בנאום חוצב להבות ביקש _רבשקה , השר האשורי רם המעלה , לשכנע את מגיני העיר היושבים על החומה בחוסר יכולתם לנצח ; בה בעת הטיח דברי חירוף כלפי אלוהי ישראל , שדימהו לאלוהי הארצות שלא הצילו את ארצם : 'כי יציל ה' את ירושלם מידי ? ' ( מלכים ב , יח לה . ( תשובת ישעיהו מעודדת את חזקיהו מוכה החרדה : 'אל תירא מפני הדברים אשר שמעת ... מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ... וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד _עבדי' ( יט ו ; לב-לד . ( ואכן , לפי המסורת הנבואית , באותו לילה יצא מלאך _ה' והכה במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף איש ; גם _סנחריב בא על עונשו : הוא חזר לנינוה , שם מצא את מותו בידי בניו ( פסוקים לו-לז . ( מסורות נבואיות אלו סותרות בעליל את הדיווחים על כניעתו של חזקיהו , ויש לראותן כפרי יצירתם של ממשיכי דרכו של ישעיהו , אשר שימרו ואף טיפחו את תורתו במשך כמה דורות . יש בהן התמודדות רעיונית עם חידת ההסדר המדיני הלא שגרתי של סנחריב , נכונותו להתפשר עם חזקיהו , להשאירו על כסאו ולא לפגוע בבירתו , דבר שלא היה מובן מאליו , מול מקומה המיוחד של ירושלים בנבואות הנביא . להבנתם של חוגים אלו , אי כיבושה של ירושלים הוכיח את אמיתות דברי ישעיהו על היחס המועדף אליה מאת אלוהים ממנו נהנתה העיר . ישעיהו לימדם : 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל , פסוח והמליט' ( ישעיה לא ה . ( ואפילו אם במצוות אלוהים יעלו 'המון כל הגוים הצבאים על הר ציון' להציקו , כך גם יעזבוהו כבחלום ( כט א-ח . ( באחרית הימים , בעידן השלום , 'יהיה הר בית _ה' בראש ההרים ונשא מגבעות , ' ויעלו אליו כל העמים , הפעם לתורה ולמשפט ( ב א-ד . ( אמונת ישעיהו בחסינות ירושלים חיזקה את לב המלך בימי המרד באשור ; ולאחר נסיגת כוחות סנחריב אמונה זו אף התחזקה והעמיקה בלבות נאמניו ונאמני ירושלים . הפירוש הנבואי של אירועי שנת 701 הוא נדבך חשוב בהמשך פיתוח האידיאולוגיה שנרקמה סביב ירושלים . על אף מעמדה המדיני השפל של ממלכת יהודה , שנשארה כפופה לאימפריה האשורית למשך רוב שנות המאה הזי לפסה '' נ . נשכחו _הכשלון הצבאי בימי חזקיהו ותוצאותיו . תושבי ירושלים הסכינו לראות בעירם מקלט בטוח מפני הסערות המתחוללות מחוצה לה . ביטוי לכך נמצא בתגובתם של בני הדור האחרון שעמד מול האיום הבבלי . אזהרות ירמיהו על החורבן המתרגש ובא נדחו מפני סיסמת השעה : 'היכל _ה' היכל _ה' היכל ה' המה' ( ירמיהו ז ד . ( בראייה לאחור , היה זה מקסם שוא , אבל היא מלמדת על הדרך הארוכה שעשה הרעיון של 'עיר המלך ועיר המקדש' מימי _דרד ועד הלום . _72 עוד בסוף ימי בית שני , המשיך זכרון המצור האשורי לחיות בתודעת אנשי העיר בשם _'מחנה _האשורים' שניתן לגבעה _הצפוךמערבית שמעבר לחומה השלישית ; ראה : _1 _110 י _, _מ _11851811111 _. ס , / _£ _/ , י 1 _זז _15316 _ת _16 _מ _8 _" 1 _מ _3 _ת _0 _/ _1116 _^ _85 _> _' ק _1 ז _31 _כ 137-142 " _( _. קק 29 ( 1979 ) ,
|
|