תקופת המלך שלמה

עמוד:75

הלבנון' ( מלכים א , ה טז-כה ) אלא גם אמנים , כגון חירם , מומחה ב'כל מלאכה בנחשת' לעיצוב כלי המקדש ( מלכים א , ז יג-נ , ( הכול תמורת תשלום בתוצרת חקלאית , חטים ושמן _כתית . וברי שבהעדר מסורת אדריכלית ישראלית , ועל מנת להידמות למלכויות אחרות מבחינת האופנה , נשענו תוכניות הבתים , דגמיהם ושיטות הקמתם , על המסורת האדריכלית הצפוךסורית שהיתה נהוגה אצל הפניקים . אפילו גן חיות לשעשועי המלך הוקם בעיר ; 'קופים _ותכיים ( טווסים ' ( הובאו על ידי צי הסוחר המשותף של צור וישראל ( מלכים א , י כב , ( וגם בזה נראה ששלמה חיקה את המקובל בחצרות המלכים הגדולים במזרח הקדום . המפעל הגדול והמפואר ביותר של שלמה בירושלים היה בית המקדש . נראה שהמחלוקת שנתעוררה סביב הקמתו בימי אביו עברה מן העולם , והמלך יכול היה להתגייס לבנייתו . הבנייה ארכה שבע שנים ( בין שנת ד' ושנת י"א למלכות שלמה ; מלכים א , ו א , לח ) והשתתפו בעבודות ההקמה עשרות אלפי אנשים מבני ישראל ( ה כז-לב ) ומבני 'העם הנותר' מן הכנענים שחיו בממלכה ( ט , כ-כא . ( התיאור המפורט של המקדש בספר מלכים , תוכניתו , קישוטיו , וכליו הרבים והעשירים מצביע על מרכזיותו של המקדש בתפישת עולמו של מחבר _הספר ; ולמרות שאין אפשרות לעמוד על גילם של הרכיבים המכונסים בסקירה במלכים א , ו-ח , התברר לאחרונה שדרך עיצובו של התיאור , במרקם הספרותי שלו , מזכירה דיווחי בנייה בכתובות מלכים מסופוטמיות . מבניין בית המקדש לא שרד דבר , והמקורות מודים שבמשך הדורות שימשו כליו וקישוטיו היקרים תשלומי כופר לאויבים שונים שאיימו על העיר ( השווה : מלכים ב , יב יט ; טז יז ; יח טז , ( ולבסוף נשדדה שאריתם על ידי הכובש הבבלי ( כד יג ; כה יג-יז . ( בית המקדש וארמון המלך נבנו על פסגת העופל , החולשת על עיר דויד כולה ; אולם האתר המסוים לא צוין במקורות מימי הבית הראשון . רק בכתוב בדברי הימים ב , ג א נמסר שהמקום הוא ' הר המוריה אשר נראה לדויד _אביהו אשר הכין במקום דויד _בגוץ ארנן היבסי . ' זיהוי זה של אתר המקדש עם המקום שבו נעקד יצחק ( השווה גם : בראשית , כב יד , ( והמקום שבו נעצרה המגפה בימי דויד ( השווה : שמואל ב , כד טז , ( קושר את האתר למסורות ישראליות ומצביע על קדושתו _40 ככל הנראה לא עמד שלמה בהתחייבויותיו ונאלץ להעביר _לחירם 'עשרים עיר בארץ _הגליל' המערבי ; השווה : מלכים א , ט יא . _41 הארמון הוא מטיפוס _! _ח _! , 1 _₪ _3 שהיה מקובל בבנייה המלכותית הסורית ומספר דוגמאות נחפרו _בזנג'רלי _, תל חלאף ותל תעינאת ; ראה מאמריו של _אוסישקין ( לעיל , הערה . ( 35 גם באימפריה האשורית , החל בימי _תגלת _פלאסר הג , _' הועתק סגנון 'בית _חלנ' לבנייה המלכותית ; ראה : _\'' , _] . ו _/? _1 _. _4 _. , י 1 ת _| _1113 _זמ _-011 _< _13 _, _ז 405-409 _800 _§ _61 _£ 8 . _9 _. קק _42 וכך התפאר אשורנצרפל ב' מלך אשור : 'כנסתי עדרי ראמים , פילים , אריות , יענים , קופים וקופות , פרדים , צבאים , איילים , דובים , נמרים ... חיות ההר _והשדה , את כולם בתוך כלח עירי . הצגתי ( אותם ) בפני כל אנשי ארצי ; ' השווה _: , _ח _/! . _/( . _013 _> _' 50 _ח _3016 _ל _/ _1651 _ע _010 _106111 11 _, _י _0 _ג _4 _לוזז 149 : 598 _* _? _13 _* _1€ [ _. ק _43 1976 _, ראה פרקים שביעי עד תשיעי , להלן . _•* _ראה _: _8 _x _011€ _^ _\ _ז . _\ _9111-0 _^ _112 _, _/ _// _" _> _' _* _811111 _? _0110 _0 _X _^ _1 _5 _^ _16 _^ _161 _^ 1992 _בניגוד להורוויץ _, השוקל קיומן של תעודות מקוריות ביסוד תיאור המקדש , _ון-קקךס שולל אפשרות זו וטוען שהכול הוא פרי זכרונו של מחבר ספר מלכים לאחר חורבן הבית ; ראה : _> _10 _^ _ץ _? _ק _3 _^ _6 _* _0 _ו _& _זמא ז _561€18 _. _חר _. _י _\ 309-310 . / . _. קק 1983 , _ח _< _10 _ח _£ _1 _. _0 _ח _6 _ע _93

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא