|
|
עמוד:62
יהודה בכלל , ואזור ירושלים בפרט , נחשב אזור שיושב בפרק זמן מאוחר יותר . המסורת על הימצאות היבוסים בירושלים עד לתקופת דויד ( ראה למעלה ) משמשת רמז נוסף שיש להפריד בין התהליכים התרבותיים ותמונת ההתיישבות בהר המרכזי הצפוני לבין המצב באזור ירושלים . על רקע זה יש לבחון את השרידים בני התקופה בירושלים . כפי שנאמר לעיל , ייתכן שיש לתארך את מערכת הטראסות לפרק זמן זה , ואולי אף לקשרה ל'יבוסים , ' ולכך אף אולי להוסיף את המשך השימוש במערכת הביצור האיתנה שהתגלתה באזור הגיחון ובשלב הקדום של מערכת 'פיר _וירן' ( ראה גם פרק עשירי , _עמ' . ( _211-200 יש לציין שבעיר דויד נמצאו כלי חרס אופייניים לתקופת הברזל א , הכוללים בין השאר קנקן מטיפוס _'פיטס שפת הצווארוך . אמנם , קנקנים אלו מופיעים עוד בסוף תקופת הברונזה המאוחרת , אך עיקר הופעתם באתרים מתקופת הברזל א בהר המרכזי . הבנייה המרשימה בירושלים בתקופת הברזל א ( אולי של היבוסים ) עומדת בניגוד מוחלט למסורות האדריכליות הדלות הבאות לידי ביטוי באתרי 'ההתנחלות' שבהר המרכזי . כלומר , יש לראות הבדל מהותי בין תושבי ירושלים בתקופה זו לבין הישות 'הישראלית . ' ישות זו התקיימה , למרות , ובמקביל , ל'התנחלות' הישראלית בחלקים אחרים של ההר המרכזי , כולל באתרים במרחק לא רב מהעיר ( וראה על כך בהמשך . ( מלבד מערכת הטראסות והמבנה המדורג , שאולי ניתן , כאמור , לתארכם לפרק זמן זה , מצויים שרידים מעטים מתקופת הברזל א . שילה דיווח על שרידים מועטים מהתקופה בשני אזורים בשלוחת עיר דויד . לפרק זמן זה ניתן אולי לתארך כן פולחני ( למעשה , רק חלקים ממנו ) שנתגלה בחפירותיו של שילה ( איור . ( 9 הכן מעוטר בעיטור פלסטי של דמות עירומה בעלת זקן ותסרוקת , האוחזת בידיה דבר מה . הצעות שונות הועלו לפירוש האיקונוגרפי של הדמות , אך היות ששרדו ממנה רק חלקים בודדים , קשה לפרשה בבירור . בזמנו הציע שילה לתארך את הכן למאה _131 שילה , קדם , , 19 _עמ' כא . _132 שם , וכן _עמ' יד _, 59 , ואיור . 23 _133 ראה , למשל : שם , _עמ' _יד ; פ' בק , 'לזיהויה של הדמות בכן הפולחני מעיר דוד , ' _ארץ ישראל , כ ( תשמ '' ט , ( _עמ' . 148-147 בק הציעה לקשור את הדמות עם הדמות האגדית _חומבבה . הצעה נוספת ששמעתי בעל פה , הן מיגאל שילה ז"ל והן מעמיחי מזר , היא שמדובר בתיאור של דמות הנושאת על עורפה בעל חי , בדומה למוטיב ' הרועה הטוב' באיקונוגרפיה הנוצרית . יש לציין שמוטיב זה מוכר באמנות של המזרח הקדמון מפרק זמן דומה . לדוגמה , ניתן לציין את התבליטים מכרכמיש ( על גבול סוריה / תורכיה , ( המתארים נושאי מנחות הנושאים על עורפם חיות מקרינות ( עזים / יעלים . ( ראה : 00 16 _>' _, _י _0 _. _1 _.. _\\ _מ _( _10 _מ _7116 _70 _* _71 06 _/ 6 / _1068 , _1 _. 0 _118 _} 1 // . _ז _10 _^ _1€1 _ז _011 < 18 . _8 . 22 : _1 _> - 8 . 24 : 3 _? ק 1921 _, 128 שם , שם . _129 לקנקן מירושלים , _ראה : _שטיינר ( לעיל , הערה , ( 87 _עמ' , 18 איור . 6 לדיון כללי על קנקני שפת הצווארון ראה , למשל : _5856 _, " _1116 _00113163 _. ס _110 _ח _/ _101 0 / _1116 81016 1819 _801101311 ' _) 1 ( _16010 §} ' 311 ( 1 _0613 _ , _7 ) 16 _500 / 1 _( _11 / _10 _\> _10 / _1 _. _1014 _/ י 010 _£ _}' ק _7 _) ' . _99-115 ; _. 4 _. קק _016 765 / _0 x 16 _/ 1 / , 2 ( 1991 ) , 11 _8116 _ז 16 _מ 181361116 _861116 ת _011011 : _. 4 י 1-36 _^/ 13231 _, _. קק , _7 _£ 7 , 31 ( 1981 ) , י 1 _זז _8316 ט . _11631 _. _161 לקנקנים מטיפוס זה בהקשרים של תקופת הברונזה המאוחרת , ראה , למשל : _67 _. _^ _112 _>' _, _1 _1318 : _מ _618 _3116 _0011316 ( 1 _81 _ת 86 , _031 _מ _06 _מ 1 י _מ 16 _01111618 1 _מ _< 1 _\ _131111 ת _< _1 _. 10141 _/ 101 0 / _068611 _713 ( 16 _£ 011168 3 _ז 1 , _0 _^ _0 י _ק 111 _מ _1116 _860011 ( 1 _\ _1111611 121-147 _. קק _^/ _- _^ _06010 _^ 13 ( 1994 ) , _, 130 לסיכום על האדריכלות של אתרי 'ההתנחלות' ראה , למשל : י' פינקלשטיין , הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים , תל אביב , 1986 _עמ' . 246-215
|
|