|
עמוד:51
בדומה למקורות הכתובים , שאין בהם רצף של אזכורי העיר לכל אורך התקופה , השרידים הארכיאולוגיים _הינם בעלי אופי מגוון ובלתי אחיד . אין בידינו רצף של עדויות ארכיאולוגיות מכל התקופה , ואף העדויות עצמן מאוד מקוטעות . השרידים הארכיאולוגיים מחלקה הראשון של התקופה ( תקופת הברונזה המאוחרת א , 1 , 400 -1 , 550 לפסה"נ בקירוב ) מצומצמים . בשלוחת עיר דויד , מלבד שרידים דלים של מספר מבנים בני התקופה , ישנן עדויות קלושות ביותר . בקבורות שמסביב לעיר אנו עדים לפעילות מסוימת בתקופה זו , אם כי הממצאים אינם מרובים . ייתכן שמיעוט הממצא מעיד על משבר שחל במעבר בין תקופת הברונזה התיכונה לברונזה קלאי , 'נפתוח _, מי נפתוח , _' א''מ , ה , _עמ' ; 905-904 מזר , ההתנחלות , _עמ' . 151 _א' זינגר ( מנוודות למלוכה , _עמ' ( 354-352 הציע שאף אם נדחה את הזיהוי הספציפי במעיינות מי נפתוח , יש למקם את 'מעיינות מרנפתח' באזור ירושלים , ולדעתו יש לראות בכך עדות לכך שבימי מרנפתח שלטה מצרים על מסדרון יבשתי שחיבר בין אזור גזר 1 על לבין בקעת הירדן . על כך יש להעיר : ) סמך התיאור הטופוגרפי של המקום במקור , אין כל סיבה למקם את המעיינות דווקא בהרי ירושלים . ( 2 בכל המסדרון הארוך מגזר ועד יריחו , אין כל עדות ארכיאולוגית היסטורית התומכת בהצעה זו . לדעת זינגר , שימש המסדרון את מצרים כדרך גישה נוספת לצפון ארץ ישראל ( לגבי האפשרות של מקדש מצרי בירושלים , שזינגר רואה בכך תמיכה בדעתו [ שם , _עמ' , 354 הערה , [ 35 אין כל סיבה לתארכו דווקא לימי מרנפתח . וראה להלן דיון במקדש זה . ( 74 קניון , חפירות , 1964 _עמ' , 13 דיווחה על מבנה במצב השתמרות גרוע המתוארך לתקופה זו . _טרלר וקייהיל , עיר דויד , _עמ' , 55 מוסרים על שרידים נוספים ככל הנראה של אותו מבנה , שנחשפו , בחפירותיו של שילה . 75 ראה : וורן , חפירות , לוח _8 _: _x _^ _x ( פכית אפורה ;( ונסאן , ירושלים _התת קרקעית , לוח 7 : _\ _' 111 ( פכית גלילית מתקופת הברונזה התיכונה ב 11 או תקופת הברונזה המאוחרת א ;( מקאליסטר _ותקן , חפירות , לוח _1 _: _xx ( פכית כנ '' ל . ( חרפושית הנושאת את שמו של תחותמס ג' _6 _) _ ח _6 _ק _(^ _1611 _^ _11 _€ נמצאה בעיר דויד ופורסמה בידי וייל ( לעיל , הערה , ( 57 _עמ' . 737-736 אך חרפושיות מסוג זה נפוצות מאוחר יותר , בעיקר בימי השושלת הי '' ח , אך גם בשושלת _הכ''א . ראה : _( _0 _/ _2 _י _<; _0 _/ _ן 6 . _. _136 _§ _01 , _£ _5301 48 _^ _0 _. _$ _. _$ _ _61 _? _6 , _ק _1 _(( _1 _£ _ח _06 _^ _£ _. _$ _\ _16 _ _61 ( 1 ( 1 ( _011011 ( 168 _. _$ _< _: _< _27 204-207 _. קק 1982 _, _מ _§ _6 _ח _06111 76 יש להדגיש שהממצאים ממערת הקבורה בכנסיית ' דומינוס _פלוויט' מעידים על שימוש רצוף מתקופת הברונזה התיכונה ב ( ראה לעיל ) ועד לברונזה המאוחרת ב . מבין הממצאים בקבר ישנם לא מעט שניתן לתארך לברונזה המאוחרת א . לדוגמה הופעת _פכיות גליליות _'כפתור' , שבהן בחיבור בין הידית והשפה ( סאלר , ירושלים , _עמ' _, ( 94-92 פכיות 'אפורות' ( שם , _עמ' , ( 106 וכן קערות 'מונוכרום' קיפריות ( שם , _עמ' , ( 131 שכולן מתאימות בהחלט לתקופת הברונזה המאוחרת א ( אם כי גם ניתן לטעון שהופיעו גם קצת לפני ו _/ או אחרי כן ) תופעה זו מחזקת את דעתו של סאלר שהקבר אכן היה בשימוש בראשית תקופת הברונזה המאוחרת . לפכית הגלילית ראה למשל : עמירן , קראמיקה , _עמ' , 181 לוח _; 2 : 48 לפכית האפורה ראה : שם , _עמ' , 181 , 178 לוח . 6 : 48 עם זאת , אין לראות בחיפושית הנושאת את שמו של תחותמס ג' _6116 _) _ק _1 _{ _116 _ח _(\ _16 שנמצאה בקבר ( סאלר , שם , _עמ' , 191-190 איור ( 7 : 64 עדות לפעילות בראשית הברונזה המאוחרת . ראשית , כפי שנאמר בעניין החיפושית מעיר דויד ( לעיל , הערה , ( 75 חרפושיות הנושאות שם זה אף נוצרו זמן רב לאחר מותו של תחותמס ג . ' לעניין אפשרות תיארוך חרפושית זו _לדינסטיות _הי''ח-י '' ט ראה : ייגר ( לעיל , הערה , ( 75 _עמ' . 155-154 , 57 ועוד : אם היא יכלה החיפושית , אף אכן קדומה , להישמר שנים רבות טרם הטמנתה בקבר . באותה _מידה , יש להעיר בדבר קבר 3 בבית עניה . _לופרדה , קבר מס' 3 ( לעיל , הערה . ( 28 לופרדה ( שם , _עמ' ( 169-168 טען שיש פער בשימוש בתקופת הברונזה המאוחרת א . אך הופעת כלי יבוא
|
|