|
|
עמוד:50
תקופת הברונזה המאוחרת 1 _, 200-1 _, 550 ) _לפסה"נ בקירוב ) מכתבי _אל עמארנה הם התעודות היחידות מתקופת הברונזה המאוחרת המתייחסות לירושלים . תעודות אלה מניחות לנו לשחזר את עברה של ירושלים במשולב עם הממצא הארכיאולוגי . אך יצוין כי גם מקורות אלה אינם מספקים מידע על כלל התקופה , אלא בעיקר על פרק זמן קצר במאה _הי"ד לפסה"נ , תקופת מכתבי אל עמארנה . _א 6 אני נוקט תאריך של סוף השושלת ה 12 לקבוצה הקדומה של כתבי המארות , ותחילת השושלת _ה 13 לקבוצה המאוחרת . ראה , למשל : _1 _. _1 _. 771 _£ _11151011011 ) _1 0 / _1116 ?( _1111 ( _11011 _( 11 _, _מ _80 _קת _1101 _ז 98- _. קק _¥ _0 _* 1974 , _'י _6 _\ _א _^( _111 _( _1 _( _1 _^ _68 _, _861110 _£ . _117 בכל מקרה , אין להקדים את הקבוצה הקדומה לסוף המאה הכ"ו לפסה"נ ( כלומר , זה ראוי לציין שיוסף _בן מתתיהו , בצטטו את _מאנתון ( _נגד אפיון , מהדורת י"נ שמחוני , תל אביב _תשי"ט , _עמ' יח , ( טוען שירושלים נוסדה בידי ההיקסוס , לאחר שגורשו ממצרים ( כלומר , בסוף תקופת הברונזה התיכונה ב וראשית הברונזה _המאוחרת . (! אין ספק שידיעה זו משובשת , מכיוון שלעיל ראינו שהפעילות בירושלים חודשה לתקופת הברונזה התיכונה ב . ( 1 לדעות שונות ברבר התיארוך ראה : _/ 011 < _1 _0 _/ _י _\ 16 _ת" , _ץ 6 _מ 381-394 _. 4 . _1131 _. קק _, _/ 05 , 2 ( 1972 ) , י _11116 _מ , 51 וכן : ההיסטוריה של _ארץ ישראל , _עמ' . 146 לפי התאריך הנקוט בפרק זה , לא ניתן לקשור בין אזכור ירושלים בכתבי המארות הקדומים לבין תולדות ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה א . באמצע התקופה ולא בסופה . אף על פי כן ייתכן שיש בכך חיזוק לסברה שירושלים אכן נעשתה עיר בעלת מעמד בתקופת הברונזה התיכונה ב . 70 שם , _עמ' , 149 וכן ראה : _-08111 _£ _£ _. _ז _\ _1 . 8 _6 : 118 _מ _\ _11 < 1 _^ 16 8101126 _>\§ _6 11 ? _316811 י _3 , _מ 11 ק _, _3 _, _450 _# , 261 _00 י ת _1113110 ק 18 _211 _( 1 ? 0 _ח 16 _ח _561116 73-90 _. קק ( 1986 ) , לאחרונה הציע נאמן לדחות את הזיהוי המקובל של ירושלים בכתבי המארות ; לדעתו , אין כל התייחסות לאזור ההר המרכזי ( חוץ משכם ) לפני תקופת הממלכה המצרית החדשה ( תקופת הברונזה המאוחרת . ( ראה : 116 _מ _33 _מ _03 י , _מ 13 _ח _3 י _3 _א _. _א 11 _>' _מט < 1 118 _00111 _x _31 11111 _00 _מ 3 _ומ _5316 _נ _1611 לדיווח על היישוב במלחה ראה לעיל , הערה . 41 ראה לעיל , הערה . 42 ראה פרק שני והנספח אליו . על ההצעה לזהות את ' מעיינות מרנפתח _, ' שם מקום המופיע בתעודה מצרית ( פפירוס אנאסטאסי ג ( ' מסוף המאה הי '' ג לפסה"נ , עם 'מי _נפתוח' הסמוך לירושלים . _ראה : , י 1 _80 _£ _ז _1 _נ _11 תת _< 1 _\ _11116 _ת _1116 _8600 _מ 61 _§ _111 _> 018 1 א 278-279 _. קק _, ( _$ _< 4 ( 1992 ) , דעה זו לא התקבלה _בידי מרבית החוקרים . 69 ההיסטוריה של ארץ ישראל , _עמ' . 149-147 לעניין _אהרוני , ארץ ישראל , _עמ' ; 152 וכן : _£ _. _£ _13118 _, _1010 _§ _1€ _, _1 _¥ _, _ק , 1 _^ 6 X _11 _( 071 ( 161 _^ _€ _^ _י _1211 _ק _6 _ת _\ _161 _י 74 _. ק 1980 _, _מ _2 _< 16 _כ _1681 _י _\\ ( ושם ספרות קודמת . ( לביקורת על כך ראה , למשל : שם , שם , וכן : ז' המארות ( המתוארכים לפרק זמן זה ) הם ירושלים ושכם . עדויות אלו משקפות את הפיכתן של שתי ערים אלה לערים המרכזיות של אזור ההר . הופעתם של יישובים מבוצרים , כדוגמת ירושלים ושכם , באזור ההר המרכזי ( וכן אתרים קטנים יותר , כדוגמת בית צור וחברון ) מבשרת את תחילת המערך המדיני המאפיין את האזור גם במשך תקופת _הברחה המאוחרת . דוגמה אפשרית ליישוב בת של ירושלים מפרק זמן זה הוא היישוב שנתגלה באזור מלחה במערב ירושלים . מערך של ערי מדינות , וסביבן שטח חסות מצומצם , יצר מסורת פוליטית / חברתית שהמשיכה להשפיע על תולדות ארץ ישראל , במידה רבה אף בתקופות מאוחרות יותר .
|
|