|
|
עמוד:35
תקופת הברונזה הקדומה : 2 , 200-3 , 500 ) _לפסה"נ בקירוב ) ברוב החפירות באזור עיר דויד נחשפו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה , ויש לראות בכך עדות לעוצמת הפעילות בעיר בתקופה זו . סדרה של שלוש מערות קבורה ( מערות ( 3-1 נתגלתה בחפירותיו של פרקר בעיר דויד ופורסמה באופן חלקי בידי ונמאן . במערות נתגלו בין השאר מכלולים עשירים של כלי חרס . בגלל שיטות החפירה והפרסום , שלקו בחסר , ניתן ללמוד מעט מאוד על הקבורות , מעבר לעיון במכלולי כלי החרס . את חלק הארי של הכלים ניתן לתארך לברונזה הקדומה א 3 , 000-3 , 500 ) לפסה"נ בקירוב , ( וכלים אלה טיפוסיים לאתרים באזור ההר המרכזי ( כמו העי ותל אל נצבה . ( על פי הפרסום קשה מאוד , אם לא בלתי אפשרי , לדלות פרטים נוספים על אופי הקבורה . יש לציין שנוסף על הממצאים מתקופת הברונזה הקדומה , ישנם ממצאים מתקופות מאוחרות יותר ( ועל כך בהמשך . ( מלבד קבורות אלה , אין בידינו עדויות נוספות לקבורות בנות התקופה הזאת בירושלים . עדות למבני מגורים בני התקופה נמצאה בשטח _£ 1 בחפירותיו של שילה , במדרון המזרחי של עיר דויד . מתחת לחומה מתקופת הברונזה התיכונה ב נחשפו חלקים של שני בתים בעלי תוכנית ונסאן , ירושלים _התת קרקעית _, עמ _' _, 29-24 לוחות . 12-7 שם , שם . יש להדגיש שעל סמך הדיון הקראמי שם , נראה שלא פורסמו כל כלי החרס ממערות הקבורה ומסביבתן . השווה , למשל : עמירן , קראמיקה , _עמ' , 73 לוח . 11 ראויה לציון קערה יוצאת דופן שפרקר גילה במערה 3 ואשר פורסמה בידי ונמאן ( ירושלים _התת קרקעית , _עמ' ; 31 ככל הנראה נמצאה קערה דומה במערה 1 [ שם , שם ;[ אך אין פרטים נוספים עליה והיא כנראה _אבדה . ( הקערה חצי עגולה , מעוטרת בשחור מבפנים ובאדום מבחוץ וממורקת היטב . על פניו , הכלי חורג ביותר מרפרטואר הכלים של תקופת הברונזה הקדומה בפרט ושל ארץ ישראל בכלל . הלכך , הקערה נידונה פעמים רבות במחקר מאז גילויה והוצעו הצעות שונות על מוצאה _ותאריכה ; לסיכום של הדעות שהועלו לגבי הקערות , ראה : ר' עמירן , _'ארץ ישראל _, סוריה וקפריסין בתקופת הברונזה התיכונה , ' 1 ארץ ישראל , ה ( תשי"ט _, ( _עמ' 30-25 ( ובמיוחד _עמ' -25 _. 0 . 1 _.. 83112 _, _* 1116 _01100010 _£ _^ _0 _£ _1110 ;( 27 קק 0 _< 1 _' , _8040 ( 1977 ) , _ת _11016 ? 6 _ק _^ 11 _( 1 ( _116 _€ _)' . _51-70 הדעה המקובלת במחקר בשנים האחרונות הייתה שמקורו של הכלי בקפריסין , ושיש לתארכו לתקופת הברונזה התיכונה א ; בכך מתייחדת הקערה משאר הכלים שמצא פרקר . לפני מספר שנים העלה ר' מריליס ספקות לגבי השערה זו ; ראה : 0 _\ _' 6- _18 _0 _/ ? _1 _ז _161 _כ ? _101 י _7 _^ _116 _§ _6 _< _1 6 . 8 . _\ _1611111668 , _י _^ _8 _6 _1 _| _0 _; _16 _י _26 _מ _016 _810 _תקץ _06 : _0 _מ _3 _מ _{ _1040 ( 1981 ) , _, _י _1001 _כ _^ _1 _^ _חטס _? 10 _113 _\ _' 6 _86611 50-52 _. קק . לאור זאת נבחן הכלי מחדש לא מכבר בבדיקות כימיות ופיסיקליות על ידי המחבר , י' ילין וי' גורן . תוצאות הבדיקות הראו ללא שום צל של ספק שהכלי הוא מתוצרת מקומית והוא בן זמנם של הכלים האחרים מתקופת הברונזה הקדומה א שנמצאו במערות קבורה . על כך ראה : _/* _66- י _£ _¥ . _00160 , _מ _1 < _80 _* _1 1 x _001 _. _4 _. _^ _7 _. _\ _1361 , 1 _. 1 . _¥ 6111 י _, _0 _x _^ _01 ( 1 _6 _^ _311131100 _0 _? _1116 _66 _( _1 _30 _< _1 _311 _) י _16111531601 _מ 18 _6 _X _03 _^ _31100 _1 י _146 _ ? _31 39- _. קק _101 _0 _/^ _10 _) _106010 _^ _, 11 ( 1992 ) _, _ז _] _0141 . 53 לבסוף יש לציין _שמקאליסטר ודנקן ( מקאליסטר ודנקן , חפירות , _עמ' ( 25-22 חזרו ובדקו מערות אלו , אך מלבד מספר כלים נוספים בני התקופה שנמצאו , הם כמעט לא חידשו דבר לגבי הקבורות . לאחרונה , בחפירות של ר' רייך _וא' שוקרון במורדות שלוחת עיר דויד , נתגלו חרסים נוספים מפרק זמן זה ( ר' רייך , ידיעה בעל פה . ( גאלינג הציע למקם את בית הקברות של ירושלים בתקופת הברונזה הקדומה _צפונית מזרחית להר הבית , אך אין להצעה זו כל הוכחות _£ _. _0311111 _§ , ; _8 , 36 _נ _? , י _1 _מ 5316 ט 016 _^ _00 _161 ק _* _016 _> _16010 91 _. ק ( 1936 ) ,
|
|