עדות ראשונה - כתבי המארות

עמוד:16

איגרות אל עמארנה מאז כתבי המארות אופפת את ירושלים אפלה מוחלטת למשך כארבע מאות שנה , וזאת חרף עשרות תעודות על ארץ כנען , בעיקר כתובות מלכותיות ממצרים , העומדות לרשותנו . _משמורם המסך מעל העיר , מתגלה לעינינו תמונה חיה וססגונית , הודות לאיגרות אל עמארנה , המאירות את כנען כולה ברבע השני של המאה _הי"ד , ביתר בהירות וביתר פירוט מכל מה שידענו עליה עד אותו זמן . הארכיון המצרי שנתגלה באתר אל עמארנה שבמצרים בשנת 1887 הוא ארכיון ממלכתי , המקיף למעלה מ 350 איגרות . אלו איגרות שהפרעונים אמנחתפ השלישי , ובייחוד בנו , אמנחתפ הרביעי , המוכר יותר בשמו אח'נאתון , מתקן הדת המצרי הגדול , החליפו עם שליטי המעצמות של אותו זמן , ובעיקר עם המושלים הכפופים להם על אדמת כנען . בכלל חליפת האיגרות המסועפת נתגלה גם התיק הדיפלומטי , אם לנקוט מושגים מודרניים , של ממלכת ירושלים , ובו שש איגרות כתובות אכדית ( לשח המשא ומתן הבין לאומי ברחבי קדמת אסיה , ( ששיגר עבךח'בה , מלך ירושלים , לפרעה , ומרביתן לאח'נאתון ( _ראה תרגום מכלול המכתבים לעברית בנספח לפרק זה . ( איגרות אלו , שהן מפורטות למדי ומכילות בסך הכל למעלה מ 300 שורות , חושפות את המצב הסבוך שבו היה נתון היישוב כולו בארץ ישראל בתקופת אל עמארנה ; רחד עם זה , הן מציירות דיוקנם של חיי עיר מלוכה כנענית בתקופה זו , היא תקופת הברונזה המאוחרת . _6 על ירושלים בכתבי _אל עמארנה עיין הפרסום הראשון : _10- _ז _01 _ןת 016 _£ _1- _^ _, _מ _< _1120 _ג _11 _ז 08 . / .. 4 . _1 _( _מ 324-334 , _. _קק _21 _§ 1915 , _ק ; 285-290 _70 _/ _61 _/ _1 _, _1-11 , _1 _^ _61 העיבוד האחרון והמעודכן ביותר הוא : _58311101016 _, _ז _- _? _1016116 _ז _10 _ז _7116 _41 _, _מ _08 . 285-290 _] _¥ _. _£ _. _\ _1013 _ח 1992 , _מ _( _10 _מ _& _^ _0 ( מכתבי ירושלים . ( וכן השווה : _פ' ארצי , 'עמארנה , תעודות _אל-עמארנה , ' א"מ _, ו , טורים _7 . 252-242 על ערי המלוכה הכנעניות בתקופת אל-עמארנה , ובכללן ירושלים , השווה נ ' נאמן , 'שלטון ומנהל בתקופת הברונזה _המאוחרת , ' ההיסטוריה של ארץ ישראל , א , _עמ' ; 212-194 והנ"ל ( לעיל , הערה , ( 5 _עמ' . 291-275 מוכיחים שירושלים היתה אז מרכז בעל חשיבות , עד כדי כך , ששליטי ארץ הנילוס שמו את עינם במקום זה , אף על פי ששכן הרחק מהמולת האירועים הבין לאומיים בארץ . על טיבה האתני של אוכלוסיית ירושלים מורים שמות שליטיה , שאמנם נשתמרו רק בתעודות הקדומות של כתבי המארות . בתעתיק עברי הם : יקרעם וסת'ען — את האחרון יש כנראה לבטא שסען , מלשון שסע . אלה הם שמות שמיים מערביים מובהקים — היסוד התיאופורי 'עם' הוא מרכיב שכיח באוצר השמות השמיים המערביים הקדומים — והם חופפים את ההרכב האתני של מרבית היישוב בארץ . היו אלה ימי שיא התפשטותו של הגל ה'אמורי' ברחבי קדמת אסיה , כאשר יסודות שמיים מערביים זרמו ללא הרף גם לארץ ישראל ואף הסתננו מצרימה . העובדה שנזכרים כאן , זה בצד זה , כמו בכמה מקומות אחרים , שני מושלים , ואילו בקבוצה המאוחרת מוזכר מושל יחיד ( ששמו , אמנם , פגום , ( עשויה ללמד על התמורות שחלו במשטר המדיני בירושלים . אפשר שבתחילה היה בה מעין משטר אוליגרכי של האצולה העירונית , מעין 'בעלי המקום . '

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא