|
|
עמוד:5
המבנה _הפיסיוגרפי אגני הניקוז הראשיים בהרי ירושלים הם נחל _קדרון _ויובלו הראשי גיא בן הינום , היורדים מזרחה אל ים המלח ; ונחל שורק ויובליו הראשיים , נחל רפאים ונחל כסלון , המתנקזים מערבה אל הים התיכון . בין שני אגני הניקוז הללו עובר קו פרשת המים הארצית , החוצה את ירושלים המודרנית מדרום לצפון . אגן הניקוז של נחל קדרון מוגבל מצפון על ידי רכס הר הצופים , ממזרח על ידי הר הזיתים , ומדרום על ידי רכס ארמון הנציב ( הר העצה הרעה , ג'בל מכבר , ( והוא תוחם את העיר העתיקה ממזרח . יובליו העליונים של נחל שורק יורדים מן הגבעה הצרפתית ומסנהדריה מערבה , וראשיתו של נחל רפאים סמוך לתחנת הרכבת , דרומה לכתף הינום . כך חובקים אגני ההיקוות של שני נחלים אלה את ירושלים , הבנויה על הרכסים הנוצרים ביניהם ( ראו איור . ( 1 ככל הנראה היה אפיק נחל שורק חלק מנחל קדמון , שזרם מעבר הירדן מערבה . עם היווצרות השבר נקטע חלקו המזרחי של נחל שורק מראשו הקדום , והדבר ניכר בהופעתו של אפיק רחב , המאפיין נחל מפותח ובוגר , סמוך כל כך לקו פרשת המים . לעומתו _התחתר נחל קדרון הצעיר , המושפע מעומקו של השבר ומהפרש הגובה הניכר בין תחילתו של הנחל לבין בסיס הסחיפה שלו , _17 _ש' רביקוביץ , מדריך ומפה של קרקעות ישראל , ירושלים תש"ל _, _עמ' . 19-16 _18 ראה : אטלס ירושלים ( לעיל , הערה . ( 8 ראה גם : צ' רון , 'ניצול מעיינות לחקלאות שלחין בהרי יהודה , ' א' שמואלי , ד' גרוסמן ור' זאבי ( עורכים , ( יהודה ושומרון : פרקים בגיאוגרפיה רגיונאלית , ירושלים _תשל''ז , _עמ' . 250-230 בהרי ירושלים : מערות , חללי המסה תת קרקעיים , ושטחים פתוחים מכוסים בסלעים גדולים , בולטים ובלויים , המכונים טרשונים , כפי שנראו בעמק המצלבה ובגבעת בית הכרם , ועוד . גם רבים מן המעיינות הנובעים בהרי ירושלים קשורים לניקוז קרסטי תת קרקעי . בליית הסלעים היא גם מקורן של הקרקעות : בלייתם של סלעי הגיר הקשים יוצרת את אדמת הטרה רוסה _( _101 _x _311083 _) החומה אדומה והכבדה , המאפיינת את הרי יהודה , והאופיינית גם היא לנופים של בלייה קרסטית . קרקע זו נוצרה על המדרונות ועל פסגות ההרים , וחלק ניכר ממנה נסחף , מותיר את המדרונות קירחים וסלעיים אך יוצר קרקע פורייה זמינה לחקלאות בעמקי הנחלים . סלעי הקירטון , המופיעים בתצורת כפר שאול הנחשפת ממערב לירושלים ובתצורת מנוחה הנחשפת ממזרח , יוצרים בבלייתם קרקעות _ךנדזינה בהירות , הנחשבות נוחות פחות , אך לא בלתי מתאימות לחקלאות . המבנה הגיאולוגי משפיע גם על הופעתם ותפרוסתם של המעיינות : מי הגשם היורד מחלחלים בשכבות הגיר עד שהם נתקלים בשכבות _חואר המשמשות באופקים אטימים למים ; מעל שכבות אלה נוצרים אופקי מי תהום , ובמקומות שבהם נחשף המגע בין שכבות חואר אלה לבין השכבות שמעליהם נובע מעיין מסוג המכונה מעיין שכבה . ממערב לירושלים , במקומות רבים שבהם נחשפים אופקים אטימים כאלה ( בעיקר חואר מוצא ) נובעים מעיינות . רבים מן המעיינות הללו נחשבים קטנים על פי קריטריונים מודרניים ( פחות מ 1 ליטר לשנייה , ( אך הם שימשו מקור מים לכפרים ולנחלות שלחין _בעבר .
|
|