|
|
עמוד:4
סלעים - חבורת הר הצופים הקירטונית , בת גיל _סברן ואיאוקן ממזרח לעיר , _ממדרונות הר הצופים והר הזיתים ומזרחה ; וחבורת יהודה , הבנויה בעיקר גיר קשה ודולומיט מגיל קנומן וטורון , מקו זה ומערבה . כל אחת משתי חבורות אלה כוללת מספר תצורות , ולכל תצורה מאפיינים משלה , הניכרים בהופעתה בנוף ובשימושה על ידי האדם . חבורת יהודה כוללת בתוכה כתריסר תצורות , מתצורת עין קיניה , הקדומה ביותר , בת גיל אלביאן , ועד תצורת בענה , מגיל _טורון , הצעירה ביותר בחבורה . חלק ניכר משטח הרי יהודה בנוי בסלעי גיר קשים ובסלעי דולומיט , אך בכמה מקומות נחשפות תצורות רכות יותר של קירטון ( בתצורת כפר שאול , ( או _חואר ( בתצורת חואר מוצא , בתצורת שורק ובתצורת קטנה . ( התצורות הקשות יותר יוצרות את נופי המתלולים ולעתים אף מצוקים , כדוגמת תצורת עמינדב ותצורת בית מאיר ; ואת נופי הטרשים של תצורת ורדים , שאפיינו את עמק המצלבה , גבעת בית הכרם וכדומה . התצורות הרכות יותר , ובמיוחד תצורת חואר מוצא , יוצרות מדרגה שטוחה ורחבה יחסית בנוף . חבורת הר הצופים , בת גיל _סנון , כוללת בתוכה את תצורת מנוחה , המאופיינת בסלעי קירטון לבנים ורכים , ואת תצורת מישאש , המאופיינת בסלעי צור קשים , המופיעים בקרבת ירושלים בגוון כהה , שתי התצורות האלה מופיעות בשוליים המזרחיים של ירושלים ויוצרות את נוף הר הצופים והר הזיתים , סביבות ארמון הנציב ומשם מזרחה אל תוך מדבר יהודה . שכבות הסלע בנות התצורות השונות _הורבדו על קרקע ים התטיס הקדום ולאחר מכן עברו תהליך של קימוט . בהרי יהודה ניכרים קמר הר חברון וקמר רמאללה , שבשניהם עוצמת הקימוט ניכרת . בין שני קמרים אלה , הרי ירושלים הם מעין קער ( סינקלינה , ( ולפיכך פסגות הרי ירושלים ( פסגת _נבי סמויל _כ 830 מ' מעל פני הים ) נמוכות בהשוואה לפסגות הר חברון 1020 ) מ' מעל פני _הים ) והר בית אל ( הר בעל חצור 1016 מ' מעל פני הים ;( גם מידת הקימוט בהרי ירושלים פחותה מזו שבשני הגושים הנזכרים . פרשת המים הגיאולוגית , כלומר המקום שבו עובר שיא הקמר , עוברת בהרי ירושלים בקרבת _שואבה-נווה אילן . אולם במשך מיליוני שנים פעלו כוחות הבליה והסירו שכבות סלע ניכרות , תוך פעולה אסימטרית חזקה לכיוון מערב . כתוצאה מכך הוסטה פרשת המים העילית כעשרה עד חמישה עשר ק"מ מזרחה , והיא עוברת היום בלב ירושלים המודרנית . היווצרותו של השבר הסורי אפריקאי , והנמכת בסיס הסחיפה של הנחלים היורדים מזרחה , יצרה אסימטרית חדשה , הגורמת להתחתרות חזקה מאוד של הנחלים היורדים מזרחה . עובדה זו ניכרת במיוחד בהתחתרותם של נחל קדרון ויוכלו העיקרי , גיא בן הינום , היוצרים הסטה הפוכה של קו פרשת המים , לכיוון מערב . בתהליך בלייתם של סלעי הגיר הקשים בולט מאוד מקומו של התהליך הקרסטי . מי הגשם היורדים , בעברם דרך האטמוספירה , _סופחים _דו תחמוצת הפחמן והופכים לחומצה פחמתית , הממיסה את אבן הגיר . הגיר , המתכלה על ידי המסה , יוצר מכלול של צורות נוף , שחלקן מוכר היטב _13 י' ארקין _, ירושלים , מפה גיאולוגית , 1 : 50 _, 000 אטלס ירושלים , גליון . 1 . 3 _14 פיקרד ( לעיל , הערה ;( 3 ע' פלכסר _, 'המורפו טקטוניקה של ירושלים וסביבותיה , ' טבע וארץ , _י _/ ו , ( 1968 ) _עמ' _15 . 365-362 _קרמון , ירושלים . _16 פלכסר ( לעיל , הערה . ( 14
|
|