|
|
עמוד:יג
ביותר . צא ולמד על תקופת דויד ושלמה : חוסר ממצא ארכיאולוגי מספיק אינו בהכרח מחייב ביטול גורף של ערך המקורות המקראיים . לדעתו יש ללמוד מכאן על חוסר יכולתנו להסיק מסקנות חד משמעיות מעדות ארכיאולוגית שלילית . ואכן , באתר כמו עיר דויד , שסבל מסחף חזק ומבנייה _וחציבה במשך דורות רבים , מותר להניח כי שרידי תקופות שלמות נעלמו מעיני החוקרים . התמונה הארכיאולוגית בירושלים איננה כה שלילית כפי שהוצגה על ידי אוסישקין . אחת הבעיות בנושא זה היא חוסר פרסום מדעי נאות של תוצאות החפירות שנערכו בעיר דויד החל משנות השישים של המאה העשרים ; אין ספק כי הממצא בעיר דויד מתקופות הברונזה המאוחרת , תקופת הברזל א והמאה _הי' לפסה"נ אינו רב , ובוודאי אין בו כדי להעיד כי ירושלים היתה עיר גדולה בתקופות אלו . יחד עם זאת נמצאו ממצאים מתקופות אלו בשטחי חפירה שונים במדרון המזרחי של עיר דויד , אלא שפרשנותם מעוררת מחלוקת בין הארכיאולוגים . השרידים העומדים במרכז הדיון הם טראסות האבן המסיביות בשטח _0 ו'המבנה המדורג' המרשים שמעליהן . חילוקי הדעות בין מ' _שטיינר _וג' קהיל משקפים את מצב המחקר כיום : הראשונה עוסקת במחקר ובפרסום המדעי של החפירות של קניון קתלין בעיר דויד , והשנייה עוסקת במחקר ובפרסום המדעי של תוצאות החפירות בהנהלת יגאל שילה בשטח _0 בעיר דויד . מסקנותיהן שונות זו מזו : שטיינר טוענת כי מערכת הטראסות קדומה ל'מבנה המדורג . ' את הטראסות היא מתארכת לתקופת הברזל א ואילו את המבנה המדורג למאה _הי' ( ימי ממלכת דויד ושלמה ) או למאה _הט' _לפסה"נ . קהיל , לעומתה , טוענת כי מערכת הטראסות אינה אלא היסוד של 'המבנה המדורג , ' ושניהם הוקמו לדעתה בשלהי המאה הי"ג או בראשית המאה הי"ב לפסה"נ . 'המבנה המדורג' היה למעשה קיר תמך למבנה ציבורי גדול שהתנוסס מעליו ממנו לא נותר דבר . על פי שתי הדעות 'המבנה המדורג' התקיים בימי ממלכת דויד , ושלמה , בין אם הוא הוקם זמן רב קודם לכן והמשיך להיות בשימוש , ובין אם הוקם בימיהם . יש לזכור כי זהו מבנה אדיר ממדים ביחס למבנים אחרים מן התקופה בה מדובר , ואם צודקת קהיל בטענתה כי המבנה קדום לימי דויד אך היה בשימוש בימיו , הרי ניתן לזהות מבנה זה עם 'מצודת _ציוץ' שנכבשה בירי דויד . מתיאור כיבוש ירושלים בידי דויד עולה כי המצודה היתה קיימת לפני כיבוש העיר , והפכה להיות מצודת השלטון של דויד : 'וילכד דוד את _מצדת ציון היא _עיד דוד ... וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויכן דוד סביב מן המלוא וביתה' ( שמואל ב , ה _ז-ח . ( דומה כי ניתן לקשור פסוקים אלו עם הממצא הארכיאולוגי המרשים בעיר דויד . אף ייתכן כי הביצורים האדירים מתקופת הברונזה התיכונה שגילו רייך ושוקרון באזור _הגיחה המשיכו להיות בשימוש מאות שנים , במשך כל תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל א , אם כי אין הוכחה ארכיאולוגית ישירה _לכך . ייתכן איפוא כי המונח המקראי 'מצודת ציון' כולל גם את אזור _המעיק שהיה מבוצר היטב . שטיינר אף מייחסת לימי דויד ושלמה שרידי חומת סוגרים שחשפה קניון מצפון לשטח , 0 ולדעתה אם לוקחים בחשבון את אזור הר הבית , הרי העיר הגיעה בימי שלמה לשטח של כ 120 דונם ובה 7 _מ' שטיינר 'ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת , והברזל א : העדות ה ארכיאולוגית מול המקורות הכתובים ' ? א' פאוסט ( עורך , ( חידושים בחקר , ירושלים , דברי הכנס השני , רמת גן תשנ '' ז , _עמ' _: _11360108 _> _' ; 8-3 _ז _0111161-6 , _; _\ _1 _א 61 , _* _11 ' 8 _מ 26-33 ; _] . _\ _1 _. _8161 _. קק _, _5 _. _4 _/? ( 1998 ) , _י _6 _§ _311 _* _6 _א 16 _;\ _101136010 _§ _1 _< _: _31 _? _10 _> _' _68 _ד _34-41 _€31111 _, _* 11 _15 _111616 , _1 _. קק _80 _י _* , י _06 _? _10 _* _68 _11 _ח _£¥ _1 _< _16
|
|