|
|
עמוד:י
לפסה"נ ישבה בירושלים אוכלוסייה מעורבת , ושמו המעורב , _השמי חורי של _עבדח'בה מושל ירושלים מעיד על כך . אפשר שדברי הנביא יחזקאל על ירושלים : 'אביך האמרי ואמך חתית' ( יחזקאל טז ג , ( עודם שומרים מסורת עמומה על מוצאה המעורב של האוכלוסייה הקדומה של ירושלים : ' אמורים' אותוכטוניים וחיתים . תקופתם של דויד ושלמה זכתה לשפע של מקורות מקראיים על העיר ובנייניה . אלא שגם כאן על החוקר לברר לעצמו מה מכל השפע הזה ראוי לאמון , ומה מן המסופר לנו הוא פרי רוחם של סופרים מאוחרים שביקשו לפאר את מעשיהם של דויד ושלמה , והשליכו מתקופתם על תקופת המלכים הראשונים . הממצא הארכיאולוגי הדל מיהודה וירושלים בתקופה זו עשוי לאשש הנחה כזאת . מעטים ומבודדים הם המקורות על התקופה שמימי רחבעם ועד חזקיהו . רק שברירי יריעות על ירושלים , בנייניה וחומותיה , ניתן ללקט מהמסופר במקרא , בעוד שהמקורות _החוץ מקראיים כלל אינם מזכירים אותה עד לימי מסע סנחריב . אחריתה של ירושלים של ימי בית ראשון מתועדת בפירוט רב . אבל קשה לשחזר את ירושלים בימים שלאחר חורבנה בידי _נבוכדראצר . המעט הנמצא בכתובים על ימי שיבת ציון מתאר תקופות קצרות בתולדות העיר ויישובה , וערפל סמיך מכסה את ירושלים ברוב ימיה של תקופת שלטון פרס . מיעוט המקורות הכתובים והבעייתיות בהבנתם , וכן הקשיים בהבנת הממצא הארכיאולוגי הביאו לדעות שונות וקיצוניות זו מזו ביחס לתולדות העיר . כך למשל היה מי שפקפק בנכונות הקריאה , של השם ירושלים בכתבי המארות , ואילו אחרים חיפשו ירושלים שנייה לזהות בה את עיר הממלכה של מכתבי _אל עמארנה , או לפחות למעט את דמותה של העיר הכנענית יבוסית . בדומה _לכך העדר ממצאים או מיעוטם , בצירוף השערות סוציו היסטוריות על מה שראוי היה להיות , גררו הכחשת המסופר במקרא על מלכות דויד , ועל מלכות שלמה וגדולתה , כולל תפארתה של ירושלים . בפרקים ההסטוריים בכרך זה נעשה מאמץ להציג לפני הקורא את הגישה המקובלת על מרבית החוקרים במחקר הישראלי , בעוד דעות אחרות הובאו בהערות . שאלות חדשות במחקר הארכיאולוגי של ירושלים הקדומה ירושלים היוותה אתגר לארכיאולוגים מאז ראשית המחקר הארכיאולוגי _בארץ ישראל , ועל כן אף היוותה במידה רבה מעין שדה ניסויים במחקר הארכיאולוגי של _ארץ ישראל . כל דור של חוקרים הטביע את חותמו בחקר העיר , ובמיוחד במחקר גבעת עיר דויד , היא מקומה של ירושלים הקדומה עד להתרחבות העיר לגבעה המערבית במהלך תקופת המלוכה . בעיר דויד נערכו חפירות ארכיאולוגיות משלהי המאה _הי"ט ועד ימינו כמעט ללא הפסקה . כל משלחת ומסקנותיה , השונות לעתים עד למאוד ממסקנות קודמתה . המשלחות הראשונות שעבדו בעיר דויד אף פגעו באתר פגיעה _1 _כרעתם של כמה משתתפים בקובץ המאמרים בעריכתו של הנדי : ( _6 ( 1 . ) , _7116 _^ _6 _ץ _! _.. _£ _. _1 _{^< _1 1 : _50 _/ _10 _/ _07 _.- _$ _/ _1 _!> _01 _1116 _71 _* _771 _0 _/ _1 _^ _ז 10 _ז _6 _\* _' _¥ _0 _* _811 ( _6111 1997 _0 _/ _80101 _א _, _11 x 1 _( 1611 , _ז _1 _? 111 _* _1 _ז 1 _\ _41116
|
|