|
|
עמוד:ט
מבוא הבעייתיות בכתיבת ההיסטוריה של ירושלים הקדומה אין לך תקופה נעלמה יותר בתולדות ירושלים מזו שבה עוסק ספר זה , מאחר ואין בידינו מקורות על פרקי זמן ארוכים בתולדותיה . לא מקורות שבכתב , אף לא מקורות ארכיאולוגיים מספיקים . גם כשיש בידינו מקורות משני הסוגים לעתים הם סותרים , או לפחות נראים כסותרים זה את זה . שמה של ירושלים , ושל שליטיה , עולה לראשונה בכתבי המארות המצריים שמימי השושלות י"ב וי _'' ג של מצרים , וזמנם מקביל לשלב הראשון של תקופת הברונזה התיכונה _בארץ ישראל . לאחר שתיקה ארוכה שב שמה של ירושלים ועולה בתעודות אל עמארנה מהמאה _הי"ד לפסה"נ . תיק התעודות העוסק _בעב : ךח'בה מושל ירושלים ויחסיו עם שכניו ועם השלטונות המצריים , משתלב בתולדותיה של ארץ כנען באותה עת ומסייע בשחזור התקופה . אלא שהתמונה הארכיאולוגית של ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ובתקופת הברונזה המאוחרת ( תקופת אל עמארנה ) עודנה בעייתית . המקורות המקראיים על ירושלים עד לכיבושה בידי דויד מעורפלים ביותר , ומהימנותם ההיסטורית מוטלת בספק . פרשת הפגישה בין אברהם _ומלכיצדק מלך שלם ארוגה בסיפור על מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים ( בראשית יד , ( סיפור מאוחר ולא ריאלי התלוי כנראה במקור מיסופוטמי מהתקופה הבבלית המאוחרת . הסיפור המקראי בא לשוות קדושה קדומה לירושלים , מקדשה וכוהניה , אבל אין לו שום אחיזה בתולדותיה הממשיות של העיר . הכתובים המספרים בכיבושה של ירושלים קודם לימי דויד סותרים את המציאות ההיסטורית כפי שהיא עולה מהמקראות עצמם . סיפור המלחמה של יהושע בברית מלכי דרום ארץ ישראל שבראשה אדוניצדק מלך ירושלים ( יהושע י ) נסתר על ידי הכתובים עצמם ועל ידי המציאות הארכיאולוגית . כיבוש ערי ההר , דביר וחברון מיוחס גם לכלב ולעתניאל ( יהושע טו יג-יט ; שופטים א ח-טו , כ . ( ואילו ערי השפלה לא נפלו לפני בני ישראל אלא בתקופה מאוחרת יותר . ירושלים עצמה לא נכבשה לפני בני ישראל למרות הטענות הסותרות בכתובים ( יהושע טו סג ; שופטים א א-ח , _כא , ( והיא נותרה 'עיר אשר לא מבני ישראל _הנה' ( שופטים יט יב , ( עיר היבוסי . על היבוסי תושבי ירושלים קודם לכיבושה בידי דויד אין המקרא מוסר דבר . לדידם של סופרי המקרא היבוסים היו אחד מעממי כנען . ההשערה על מוצאם הצפוני , החיתי חורי , של היבוסים תלוי מצד אחד בפירוש שמו של אחרון שליטיה של ירושלים לפני דויד : _ארונה ( אורנה ) היבוסי , ששמו נתפרש ככינוי _החורי אדון . אפשר שגם שמו של אוריה החיתי מגיבורי דויד אינו אלא סיגול התואר החיתי חורי אורנה לעברית . מתי הגיעו היבוסים לירושלים אין לדעת . לפי סברה אחת הם היו מפליטי ממלכת החיתים שהתפוררה בשלהי המאה _הי"ג לפסה"נ . אבל נראה שכבר במאה _הי"ד
|
|