|
|
עמוד:143
אל המאמין . הסקרמנט הוא הסימן החיצוני והנראה לעין של החסד . במאה ה13- קבעה הכנסייה הקתולית 7 סקרמנטים : טבילה ; השלמת תהליך הצטרפותו של המאמין לכנסייה ( קונפירמציה ;( "סעודת האדון , " הנקראת גם הודיה ( שחזור סעודתו האחרונה של ישוע , סעודה שבה הופך היין לדמו של ישוע , והלחם - לבשרו ;( וידוי ; נישואין ; הסמכה לכהונה ; ומשיחת שמן על גופו של החולה האנוש או של העומד למות . הפרוטסטנטים ביטלו חמישה מן הסקרמנטים והותירו את סעודת האדון והטבילה בלבד . עאשוךאא' - צום שהנהיג הנביא מחמד בעיר אלמךינה , מיד לאחר הגירתו אליה בראש חסידיו . לפי המסורת המוסלמית ראה הנביא את היהודים צמים ביום מסוים - הוא יום הכיפורים . הנביא שאל אותם לפשר הצום , ותשובתם הייתה שצוו על הצום מפי משה . הנביא אימץ צום זה עד שנתגלו לו הפסוקים המחייבים את המוסלמים לצום במשך חודש רמאדאן . מאז נקבע צום העאשוראא , ' החל ביום העשירי בחודש מחרם , כצום רשות . הזרם השיעי באסלאם נתן לעאשוךאא' משמעות נוספת - הוא קבע שהעשירי בחודש מחרם הוא יום הזיכרון לרצח חסין , בנו של עלי ונכדו של הנביא . רצח זה אירע באוקטובר שנת , 680 במהלך קרב שהתרחש בקירבת העיר כךבלאא , ' בין תומכי חסין לבין צבא השליטים מבית אמיה . חסין נקבר כעיר כךבלאא , ' וקברו הפך למוקד עלייה לרגל לשיעים . ביום העשוךאא' מקיימים השיעים , בנוסף לצום , טקסי זיכרון ואבלות לזכר חסין , הקרויים "ת ^ יזיה . " בטקסים אלה הם משחזרים את פציעתו וסבלו של חסין על ידי הכאת גופם ופציעתו . גגלמאא' - כינויים של חכמי הדת , המלומדים העוסקים בלימוד הקראן , החךית , ' ספרות השןיעה וההגות . מקור השם הוא במושג "עק ! ם , " שפירושו : ידע דתי . חכמי דת אלה נחשבים ליורשיו של הנביא מחמד . הץלמאא ' עוסקים בתפקידים דתיים מגוונים : שיפוט , פסיקה הלכתית , חינוך , ניהול הוקף , הנהגת התפילה ונשיאת דרשות . לץלמאא ' מעמד מכובד בחברה המוסלמית , ובתקופות היסטוריות שונות הם אף שימשו כמתווכים כין שליטים לנשלטים . עקדה - סיפור המופיע בספר בראשית ובקראן , ולפיו ציווה אלוהים על אברהם להקריב את בנו . אברהם מילא אחר צו אלוהיו בלא היסוס , אך לפני שהניף את המאכלת על בנו נאמר לו כי אלוהים ביקש רק לנסותו . עוצמת אמונתו של אברהם באלוהים , כפי שהיא מתבטאת בסיפור העקידה , משמשת מופת למאמינים בשלוש הדתות . הפרשנות היהודית רואה בסיפור גם ביטוי להתנגדות לפולחן ההקרבה של בני אדם , שהיה נהוג בתרבויות האליליות כארץ ובסביבותיה . מסירותו של אברהם לאלוהים והבטחת אלוהים לאברהם מוזכרת ביהדות מדי יום ב"תפילת עמידה . " על פי פרשנות הנוצרים , עקדת יצחק היא אירוע המבשר את צליבתו העתידית של ישוע . האסלאם רואה בישמעאל , בנה של הגר שפרות אברהם , את הבן שאותו ציווה אלוהים לעקוד . אחד המקורות לאמונה זו הוא פרשנות לרוךית , ' שבו נאמר : "איש הגיע אל הנביא וכינה אותו 'בן שני הנעקדים " . ' הפרשנים רואים בנעקד הראשון את ישמעאל , ובנעקד השני את אביו של הנביא מחמד , שאביו נדר נדר להקריבו לאלילים ולבסוף פדה אותו . פאולוס - מהאישים המרכזיים בתולדות הנצרות . יהודי שהיה בצעירותו ממתנגדי הנצרות . על פי המסורת התגלה אליו ישוע וציווה עליו להפיץ את בשורתו . בעקבות זאת נטבל פאולוס והפך לאחד ממעצבי דרכה של הנצרות . פאולוס היה הראשון שהטיף לעקרונות הנצרות בקרב לא יהודים , ובכך פתח את הפתח להפיכתה לדת חובקת עולם . פיוט - שיר העוסק לרוב בתשבחות לאל או למצוותיו , ונועד לאמירה או לשירה במהלך תפילות , בסעודות או בטקסים דתיים . פרשה - חלק מן התורה , העוסק בנושא מסוים . הפרשה כוללת בדרך כלל כמה פרקים . חלוקת התורה לפרשות היא החלוקה המסורתית שהייתה מוכרת כבר בזמנו של עזרא הסופר , במאה ה6- לפני הספירה . בתורה 45 פרשות , הקרויות כל אחת על שם המילה המרכזית במשפט הרא שון המופיע בהן . כך , למשל , פרשת נוח מתחילה במילים " אלה תולדות נוח : נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו , את האלוהים התהלך נוח ;" פרשת לך לך מתחילה במילים " ויאמר ה ' אל אברם ; לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך " . מלומדים נוצרים , שעסקו בהעתקת הברית הישנה , חילקו אותה לפרקים , בהתאם לנהוג בספרות היוונית . החלוקה המוכרת כיום נקבעה במאה me בידי התאולוג והפרשן של המקרא , סטיוון לנגטון , הארכיבישוף של קנטרברי שבאנגליה . חלוקה זו אומצה על ידי המלומדים היהודים שעסקו בהעתקת התנ " ך , והם הכניסו אותה לנוסחו העברי משנת 1330 לערך ואילך . מאז הופיעה החלוקה לפרקים בכתבי היד העבריים של התנ"ך . בשנת 1514 הופיע לראשונה תנ"ך עברי בדפוס , כשהוא מחולק לפרקים . צופיות - התנועה המיסטית כאסלאם , שהתגבשה בסוף המאה ה . 9- מקור השם הוא בגלימת הצמר ( צוף ) שלבשו חבריה . הצופים דגלו בחיי פשטות וצנע . מטרת התנועה הייתה ליצור קירבה כין האדם לאלוהיו באמצעות רעיונות יסוד , וביניהם : תוכל - ביטחון מוחלט באל , המביא את האדם לכניעה ' מוחלטת לרצונו ולקבלת
|
|